|
מה הוא חושב לעצמו
האיש
עם המעיל הארוך
המשתפל עד לאחרי הרצפה
המסופקת.
הוא חושב לעצמו
שיש בו אוצר מרטיט ענבים
שיש בו ייחוד המעיר נרדמים
שיש בו כלוב עם מיליארד ציפורים
שיש בו שלווה הנוחה לעיתים
לחיצותיו ורדרדות
שתיקותיו מאיימות
כיבושיו עצלים
ובעיניו נעצים.
הוא חושב לעצמו
האיש
המטריד
שיש בו קצת חן
לא מוכר
משודר
שיש בו הפוגה
בינות לבינה
שיש בו חוכמה
שעימו,
מיטיבה.
מה הוא חושב לעצמו
האיש
עם השק על כתפיו
עם המעי הרגיז
שיש ברשותו את כאביו
שיש ברשותו אף את עיניו,
חושב לעצמו
על אצבעות קטנטנות
שיש לו מלאך עם כנפיים
קצוצות
שיש בו חוזק מאוד כוחני
רק חבל
איש נכבד
לך,
אין
אותי. |
|
|
שלום וברכה, אני
עורך הדין של
הגברת מצוקה-
שפרירית.
אני יוצא נגד
האתר בתביעה.
הלקוחה כבר
איננה בין
החיים.
הו, אבל היא
ביקשה ממני
למסור לכם שאל
תדאגו, היא
תמשיך לשלוח
סלוגנים
"מתחכמים" (בקטע
הזה היא צחקה עד
שהיא כמעט
נחנקה, אז אני
לא יודע מה עוד
למסור).
שלכם באמת
ובתמים,
עורך הדין של
שפרירית במצוקה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.