[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אדם פרפר טוהר
/
הכל מדמם

הנשמה מדממת והלב נשבר לרסיסים בלתי נראים
כאלה שקשה לאסוף, אך לא בלתי אפשריים
מבחוץ הכל יכול להראות הכי יפה שיש
אבל מבפנים, הכל נאכל מרוב כאב
רוצה לנסות להראות כלפי חוץ שעוד נשארה בי טיפת שפיות, טיפת
אושר
אבל זה נקרא לשקר
הכל מתמוסס בפנים... האונס, הכאב, האובדן
הוא לא יכול לצאת, כלוא בפנים
מנסה להכאיב מבחוץ, כדי שיכאב פחות בפנים
מקשיבה לאחרים, רק כדי לא לשמוע את עצמי
רוצה לברוח ממני, אך זה לא אפשרי
כי עם עצמי, אני הולכת לכל מקום
ואין לאן ללכת
לוקחת כדורים כדי להקל על כאב שהוא לא פיזי בכלל
וכל פעם שאני מרימה כדור, אני נזכרת ביום ההוא שלקחתי ערימת
כדורים,
עם עוד משהו שיחליק את זה פנימה,
שאף אחד לא ראה אותי גם אז
פספסו הכל
את הכאב שהיה בי, ואת מה שעבר עלי
חשבו שסתם לא הרגשתי טוב
ואני צריכה קצת חופש
אבל העיניים, היו כבויות כבר מזמן...
את כל היום אחרי, "ביליתי" בלהוציא הכל החוצה
אך הכאב עוד נשאר בפנים
והוא גדל עם השנים
וכל פעם שהוא מנסה לצאת החוצה
הוא לא מצליח, וזה מכאיב יותר
עדיין כואב לי
ובאמת שניסיתי הכל,
לדבר עם חברים ועם פסיכולוגית,
לצאת מהכונכיה ולהיות בחוץ,
לקחת סמים,
להתאבד ולא פעם,
לבכות,
לברוח,
ושום דבר לא מועיל...
אני לא רוצה להיות פה!
אני רוצה לא להרגיש! לא להרגיש! אתם מבינים?
נמאס לי להיות קורבן,
נמאס לי לראות את האונס מול העיניים שלי כל הזמן...
דיי!!!
לא רוצה להרים את הראש וליפול חזרה כל פעם מחדש
זה כואב המרחק הזה מהרצפה
לא רוצה לראות את עצמי בוכה,
לא רוצה לראות את הכאב שלי על אנשים אחרים, לראות אותם סובלים
בגללי
שמישהו יישמע אותי...

נמאס...
פשוט נמאס לי לנשום...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים בזבל,
אבל המיץ מה-זה
טעים...




מיס פיצי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/8/07 12:49
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אדם פרפר טוהר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה