עכשיו אני על קצה של חוט,
כמו פסל לא ישר,
מדמיין דברים שעפים,
כדי לראות אותי מאושר
והעמוד שמעליי,
מאיים אותי למחוץ,
הרי דל כוחי,
להחזיק את הפגעים.
אני אעלה לשמים,
אראה עוד כוכב,
אגע בקצה,
אגיע מהר לאן שארצה
לשנות את המצב
אני אומר לך, עכשיו
לא נשאר מקום בדפי ההיסטוריה,
לאנשים מתים שרוצים הבייתה לאמא,
לא נשאר מקום גם לא לעוד אחד...
ורק מקול זעקתם לארץ,
שתשמע להם סוף סוף,
האדמה נהייתה חרשת,
אך המדינה לא שמעה מאום
אני אעלה לשמים,
אראה עוד כוכב,
אגע בקצה,
אגיע מהר לאן שארצה
לשנות את המצב
וכך קולם נדם,
עקוב מדם,
סביבי הכל נשאר אדיש,
מורא גדול נושא עימי,
המדינה עוד מתעלמת...
כנראה שלא אני אצליח לשנות
כנראה שעוד ימותו חיילים במלחמות
כנראה שלא נזכה לראות ערים שונות
כנראה שכוחי לא מספיק להחיות... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.