New Stage - Go To Main Page

תום אשד
/
הצגה בתיאטרון

מעשה מתוך ייאוש לעולם ייפסל.

המטורף אחז באקדח וריסס כדורים לתוך הקהל. כל שחשב היה "היש
מראה נוראי מכך?". החיוך על פניו המכוסות דם טרי הסתירו את
כוונותיו הטובות, מסתתרות מתחת למעטה של שיגעון נוראי.
הם רצים, מנסים לברוח לשווא ונופלים כמו בובות חרסינה אל
הרצפה. מפרפרים רגעים אחרונים על רצפת עץ חדשה מכוסה בדם
ונעליים ריקות.
אחר כך כשיקראו לאותם רגעים מוזרים "טבח בתיאטרון" ההמון יזכור
שהוא ביקש סליחה. מה שווים חייו של אדם אם כל חייו מלמדים אותו
לומר סליחה ובבקשה ואין מי שיקשיב?
ואכן נכתב בעיתון שאותו מטורף כהה עיניים צעק וחייך וחשף
שיניים ואמר משהו על בגידה ומחול. הוא רקד בתשוקה עם האקדח
המעשן בצעדים קטלניים כשלהם תזמורת של בקשות רחמים.
לכל הצגה מערכה שנייה ובה יתהפכו היוצרות, אותו רגע אדיר של
קונפליקט וצרה.
והנה מרים את ראשו הקירח שוטר.
התיאטרון היה כמפלט לשוטר הבודד, שביקש לעצמו מספר שעות של שקט
ופנטזיה. דרמות לא לו.
עכשיו הוא צריך לקום, כמצופה מאדם כמוהו ולהיות הגיבור והרי הם
באים בצמדים הגיבור והנבל ואינם יכולים להיפרד, בלעדי אחד השני
לא יתקיים.
ברגע ששמע את היריות השוטר התכופף והתחבא מאחורי הכיסא שלפניו
ולמזלו ואולי לרעתו האדם בכיסא לפניו נורה בראשו ולכן ראשו
שנזרק אחורה הסתיר אותו לגמרי. היה לו אקדח וגם כדורים, אבל
ידיו רעדו. מה יהיה אם יחטיא? וגרוע מכך, אם ימות? אחר כך עוד
יחזור לעשתונותיו השוטר האמיץ בדרך כלל, במספר דקות של איחור,
בדיוק בזמן לפריצתם הנועזת של כוחות הביטחון.
דמויות המשנה כמובן גם הן משחקות תפקיד חשוב בתמונה הכללית,
אימא המחזיקה את בנה הפצועה ובוכה עליו "למה?" היא זועקת אל
המטורף. אבל הוא לא נמצא שם להקשיב, מרחף לו במקומות אחרים.
עו"ד אוחז במשקפיו השבורות ומכסה את חברו המת שלידו במעילו
וחושב על משמעותן של מילים בעולם נוראי, אולי היה צריך להיות
רופא כמו שאימא רצתה. בעיקר חשב על דברים שלא עשה ותמיד ביקש
לעשות, אחר כך יהפוך לגנן ולא יצליח להירדם בלילות.
ההוראה ניתנה אי שם ממשרד מקורר, ראש הממשלה בעצמו חתם ואישר.
והם פרצו דרך הדלתות ברימונים ורובים, קופצים בחבלים דרך
החלונות, הוד ופאר האדם המודרני.
המטורף שכב על הרצפה מת תוך שניות, מחשבות ומילים אחרונות
נקטעות על ידי ריצוץ הגולגולת על ידי עשרות כדורים. לעולם לא
נדע מדוע עשה את שעשה אך נאמר מנעלינו שלנו שאין אף תירוץ לכך
ונהנהן בכובד ראש.

כשהעיתונאים ניסו לדבר עם ניצולים צחקק אחד מהם בטירוף
מאלונקתו. הרחיב את עיניו והביט בהם ישירות,  אומר שזאת הייתה
הצגת חייו.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 17/8/07 20:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תום אשד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה