ואם אני נוסעת הרחק...

ופוגשת בך,

אז אני יודעת שיש לי סיבה להיות שמחה.

ואם אני לא נוסעת בכלל,

אז אני נשאבת לתוך מעגל,

של ייאוש ואכזבה.

וחוסר אמון באהבה.

וככל שעובר הזמן כך אני מגלה,

שהחיים האלו הם בכלל לא סימן שאלה,

הם גן חיות לאריות ונמרים.

ואין מקום לציפורים.

אין מקום לתמימות ושאננות,

ואני כנראה פה בטעות.

לכן אני צריכה ליסוע אליך הרבה,

כדי לשכנע את עצמי שאני לא במקרה,

איזה עוף מוזר חסר תקנה.

שאני לא חלשה וחסרת הגנה.

שיש לי הרבה מה לעשות פה ממש לא במקרה,

אפילו שאני לא נמר ולא אריה.