עם חיוך של מלאך ולב של קרח
על המיטה היא נשכבת.
עוצמת עיניים ובנשימה אחת -
היא אומרת שהיא אוהבת.
חולמת בצבעים, חולמת על הימים,
איך כל זה כבר עבר.
מסדרת את המלים, מסכמת את השנים,
איך אין לה מה לומר.
מטיילת לבד, וגם המחשבות,
היא נוסעת אל הים.
מביטה אל האופק, העיניים נודדות,
אך העצב עדיין שם.
כמה רגש יש בדמעה מתגלגלת,
כמה כוח, וכמה נשמה.
מודעת לטעות, ויודעת בוודאות,
שהוא היה הגבר שלה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.