מכירים את זה, שפתאום אתם רועדים?
שניכם באותו הבית, תחת אותו הגג, אבל אתה עדיין מרגיש רחוק?
מרגיש כל כך מאושר, כאילו שאתה בגן עדן, אבל לא מראה את זה
מבחוץ, בגלל סתם תחושות בטן?
סיבות שאתה בכלל לא מבין בעצמך, זה חוסם אותך, גורם לך להיות
מרוחק...

אבל כשאתה לשניה הולך לשירותים... אתה מסתכל במראה ומתחיל לרחף
ולהגיע למקום שבו אתה מרגיש בטוח, פתאום אתה מרגיש אמיץ, שאתה
יכול לעשות הכל, שפתאום מאוד ברור לך הדבר שצריך לעשות, או
לפחות איך זה צריך להיות...
להראות את מה שאתה באמת מרגיש, להראות שגם אתה רגיש...
להתנפל עליה בחיבוקים ובנשיקות, לחיות את הרגע, שוב ושוב...

אתה חוזר לשירותים, והכל אותו הדבר, אותו הבית ואותו הגג, אתה
עדיין אותו הבן אדם, מוגבל ביכולתיו ה... רגשיות.
ועמוק בפנים יש כל כך הרבה שאתה רוצה לומר ולגלות.
אבל הזמן כבר עבר, והעבר שייך לעבר, אז איך זה שאתה שוב חושב
על זה... זה נשמע לך מוכר?