בוקר בהיר מותח פוקח את עיניי
ריח הנוזל החום שחור חומק לו לנחיריי
את חרבי החדה הכפית הכסופה שולף כמנצח
הקפה מתרתח כשזו ננעצת בו כנציב קרח
הסוכר ישר בורח כי ממנו לי לוקח
כאן הייתי קודם הוא זועק, משלמותי אתה יונק!
גרגיריו מסתערים, בידי הם משתלחים
בעודי אותם שולח לתוך קפה רותח
רק הנחתי את הספל וכבר ישועות צועקת
לא אכפת לך ממני, אמרת כי רק חרס הנני
בתנועה חלקלקה נושק אני לשפתה
ולוגם קפה רותח, בחיוך של מנצח |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.