לפני שקורה משהו יש סימנים.
למשל לפני שיורד גשם יש עננים אפורים בשמיים, ולפני שמגיע
הסתיו אז העלים מתחילים לנשור, למרות שטכנית זה לא נכון מה
שאומרים על זה, העלים נושרים בסתיו כי בעצם לכל עץ או שיח יש
את עונת הנשירה שלו והעלים בכלל נושרים בגלל המנגנון שמופעל
כדי לא לאבד מים באידוי שזה בכלל הרבה יותר הגיוני לקיץ למשל
או אפילו לאביב.
יש גם את זה שבסרט מתח, למשל, רואים ברגע מסוים סכין מטבח ואחר
כך מישהו רוצח איתה. זה רמז מטרים כזה. אבל בדרך כלל לא
מתמקדים בדברים הקטנים האלה ולא מזהים את הסימנים, ואז אחרי
שהדבר קורה אז מריצים אחורה את הסרט במוח ורואים פתאום את כל
הסימנים שאם היינו שמים לב אליהם, בקלות היינו יכולים לדעת מה
הולך לקרות.

אבל מצד שני, אם תחשבו על זה, אם הרוצח לא היה רוצח את האישה
הזאת בסרט עם הסכין אז הוא היה רוצח את השכנה והילדים הקטנים
שלה, כי הוא פסיכופת, ואולי גם את בעלה אם הוא היה מתעורר
מהרעש ואז כשהמשפחות שלהם יגיעו להלוויה הם היו רואים שראש
העירייה לא הגיע להלוויה והם היו כועסים על זה שלא אכפת לו והם
היו מתחילים תעמולה נגדו ביחד עם כל המתנגדים שלו, והוא היה
מנסה לתפוס את הרוצח כדי לפצות על זה ושוטרים היו נהרגים במהלך
המרדף אחריו והמשפחות שלהם גם היו מצטרפות לתעמולה התקשורתית
נגד ראש העירייה ואז, בגלל לחץ שהופעל עליו, ראש העירייה היה
מתפטר מתפקידו ואשתו, שהיא סנובית מנופחת, שהתחתנה איתו רק
בגלל הכסף, תתגרש ממנו כי הוא לא יכול לפרנס אותה כמו שהיא
רוצה יותר, והיא תעבור לגור לבד, ואז הרוצח הפסיכופת, שעדיין
חופשי, יבוא בלילה וירצח אותה, ואז בוקר אחרי זה ראש העירייה
יגלה את זה ויתאבד בעצמו, וראש הממשלה, שהוא חבר מאוד קרוב
שלו, יכעס מאוד וינסה לעשות צדק ולתפוס את הרוצח, אבל הרוצח
יתגלה כאזרח סין ואז הממשלה של סין מאוד תכעס על זה שמפלים
לרעה את סין, אז היא תיכנס למלחמה עם ארה"ב ולאחר 3 שבועות
תטיל פצצת אטום על ארה"ב, וארה"ב בתגובה, או יותר נכון מה
שנשאר ממנה, תפציץ בחזרה את סין, ולשתי מעצמות הענק האלה יש
בנות ברית שיעזרו להם וככה בעצם תושמד האנושות שאנחנו מכירים.

זה בעצם לא נגמר. אתם מבינים, דבר גורר דבר, גם אם אנחנו רוצים
וגם אם לא. גם אם זה דברים טובים וגם אם רעים. למשל אם קיבלת
את הקידום שרצית בעבודה, זה אומר שמישהו אחר לא קיבל אותו
ואולי האיש הזה הוא דיכאוני ויש לו נטיות להתאבדות והוא באמת
יתאבד וזה גם יכול להוביל בסופו של דבר לחורבן האנושות כולה.
אז בעצם כל דבר יכול להוביל לחורבן האנושות.

האמת שאני לא כל כך מאמינה בזה כי זה באמת נשמע כמו סצנה מסרט
הזוי. כאילו, תארו לעצמכם שבגלל שהורידו את המים בשירותים אי
שם באוסטרליה ופרפר הפליץ בהודו אני עכשיו יושבת וכותבת את זה.
הזוי לא? אפילו גובל במטומטם עד דמעות.

אבל מצד שלישי, הרוצח בסרט שרצח את האישה, בעצם עשה לבעלה
טובה, אפילו שהוא חשב שלא מגיע לה למות ושבסך הכל היא הייתה בן
אדם טוב, היא מיררה לו את החיים בגלל שהוא לא אהב אותה והיא לא
אהבה אותו, ובהלוויה האלמן היה מכיר מישהי שהייתה פעם, בעבר
הרחוק, חברה שלה, ולקראת סוף הסרט מתברר שזאת אהבת האמת שלו
והם מתחתנים ונולדים להם הרבה ילדים חמודים.
אז בעצם אולי מה שקורה צריך לקרות או אמור לקרות.

מאיפה אנחנו יכולים לדעת אם הגורל נקבע מראש בשביל שבסוף יצא
טוב או שאנחנו אמורים להבין שמה שקורה הוא לא בסדר ולנסות
לשנות את הגורל שלנו כדי שהסוף כן יהיה טוב? אולי אנחנו אמורים
לשנות את החיים שלנו בהתאם למה שנראה לנו, כי אם לא הכל יגמר
באסון? או שאולי אנחנו אמורים "לזרום" עם מה שקורה באמונה שזה
יביא אותנו למקום שאנחנו מחפשים?
אז בגדול הכל בעצם חוזר על אותה שאלה - האם קיים גורל?

ובסופו של דבר, הרי כל השאלה חוזרת לסימנים.
בדרך כלל לא מזהים את הסימנים, ואז אחרי שהדבר קורה אז מריצים
אחורה את הסרט במוח ורואים פתאום את כל הסימנים שאם היינו שמים
לב אליהם, בקלות היינו יכולים לדעת מה הולך לקרות, ואולי אפילו
למנוע...
אבל אז...
אז הכל חוזר להתחלה...