מיקה מור / מוסמקת |
הייתה לה לעולמה שנותר.
ובכל קריאה ממהרת ומסמיקה לחיים קרות.
מזקיפה ראשה, שרק
ירגישו, ורק
בזכות יופייה לא תשלח לשם.
היא, ורק צללית סומק מוסתרת נאחזת בכף ידה הקרה.
היא, וזהותה אבודה.
ורק בזכות אותה צללית סומק שהוסתרה בכף ידה הקרה,
ניצחה את האימה ונותרה גיבורה.
השיר מוקדש לניצולת השואה, הגברת היקרה מרים ניק, שניצחה את
השואה בעיקר בזכות צללית הסומק שהוסתרה אצלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|