[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רפי צול
/
סיפור חייך

כמה פעמים יכול להישבר לאדם הלב? פעם? פעמיים? במקרה שלך זה
מיליון פעמים!
כשהיית קטן עברת התעללות מינית, פיזית ונפשית, קראו לך טעות
בלידה, קראו לך בשמות, צחקו על השם משפחה שלך ועל איך שדיברת,
אז הפכת את חייך למסע למען הצלת האנושות - למען אלו שפגעו בך,
ב-21 השנים הראשונות לחייך היית דיכאוני מאוד, למדת ללבוש
מסיכות בשביל שאנשים לא יחקרו אותך, את הסיגריה הראשונה שלך
עישנת בגיל 6, הפעם הראשונה שנסעת בשבת היתה בגיל 7 ואז גם
הפסקת להאמין שיש אלוהים שיעניש אותך על דברים כאלה, אבל תוך
כדי שאתה קורא שורות אלה אתה מבין שיש מצב שהוא העניש אותך
בצורה אחרת, מגיל 7 בעצם, במשך 14 שנים איבדת 12 מחבריך
הקרובים, בתאונות דרכים, התאבדויות, פיגועים ובצבא, בגיל 15
היית ב-3 הלוויות ביום אחד ומאותו רגע החיים הפכו להיות בלתי
נסבלים אז ניסית להתאבד 3 פעמים, פעם ראשונה עם 100 כדורי
אקמול (שאח"כ למדת שהדבר הכי גרוע שהם יכלו לעשות לך זה נזק
לכבד), פעם השניה עם חליטה של תה שבאותו חודש שני נערים בצפון
מתו אחרי שהם שתו חליטה מאותו צמח, הפעם השלישית היתה בהשפעה
של איזה סרט, חצית את כביש החוף בשעה הכי סואנת אבל חוץ
מחריקות הבלמים וקללות הנהגים לא שמעת כלום והיום אתה לא כל כך
מבין אם זה היה לטובה או לרעה.
התגייסת לצנחנים בתקווה להיות בסיירת אבל הברכיים שלך איכזבו
אותך וקרסת ביום האחרון של הגיבוש, אז הגעת לגדודים, כשסיימת
קורס חובשים התחלת לעבוד בתור מלווה טיולים ובזה עבדת כל רגילה
וכל סופ"ש כששאר החברים שלך לא יצאו, מהצבא יצאת חובש-צלף
ובחפש"ש שלך הכרת אותה - האהבה הראשונה שלך (בתיכון חשבת שאתה
אוהב מלא בחורות אבל אף אחת לא הרסה אותך כמוה). היא היתה
בכיתה י"ב ואתה שבועיים לפני השחרור, הכרתם בטיול השנתי שלה
והיו לכם 5 שבועות של גן עדן ביחד עד שהיא זרקה אותך לגיהנום
שרק אחרי חודש יצאת ממנו.
אתה צריך להבין, אתה משהו שנקרא "רומנטיקן חסר תקנה" לא ידוע
לך על הרבה גברים כמוך שחיים כיום, אם היית נולד במאה ה-18
אולי חייך היו יפים יותר, אבל אתה כאן ואתה צריך להשלים עם
זה..
חודש אח"כ ירדת לעבוד באילת ושם היתה לך חברה במשך 3 חודשים
אבל אז נלחצת ועלית צפונה, הביתה. בשלב מסוים - כשנה אחרי
השחרור שלך - תכננת את הטיול הגדול, 4 שנים בחו"ל, טיול חוצה
עולם, אבל אז קיבלת טלפון שחבר שלך נפצע במבצע 3 ימים לפני
החפש"ש שלו ושהוא בבית חולים, אז נשארת באיזור עד שהוא התעורר
והיום הוא משותק מהאגן ומטה.
לבסוף חזרת לתוכנית המקורית - הטיול, אבל חודש לפני שיצאת
האהבה הראשונה שלך חזרה לחייך בתור ידידה, ויום לפני הטיסה היא
התקשרה ואמרה לך שהיא ממש רוצה שתבוא אליה עכשיו (חבל שהיא
היתה רחוקה והיה מאוחר בלילה), לבסוף התחלת את הטיול, התחלת
בדרום אמריקה וכשנגמר הכסף טסת (ע"פ התוכנית) לקנדה ועבדת שם,
אבל התוכנית לא עבדה - לא הצלחת לחסוך כסף, אז הוצאת כסף
מהחסכונות ושבועיים לפני שחזרת לדרום אמריקה פגשת את אהבת חייך
השניה אבל רק 4 ימים לפני הטיסה היא הבינה שאין הזדמנות נוספת
ויצאה איתך ולימדתם אחד את השניה לאהוב מחדש והייתם בקשר עוד
הרבה אחרי. לבסוף הזמן הגיע לעזוב וטסת לארגנטינה במטרה להמשיך
משם לאנטרקטיקה, אבל גם זה לא יצא כי גנבו לך את הדרכון אז
אחרי שהוצאת אחד חדש המשכת למרכז אמריקה ושם נודע לך שהבחור
שעבדת איתו בקנדה נעלם - אז אין ברירה, אתה חוזר לארץ! כשחזרת
לקח לך חודשיים למצוא עבודה, אבל לבסוף מצאת אחת, ואז הייתה
מלחמה, אז גייסו אותך, אמנם לא היית בלבנון אבל העסק לא היה
מהנה, אז היית צריך חופשה בחו"ל אבל הבוס לא הסכים לשחרר אותך,
אז התפטרת וטסת למזרח, שם פגשת אותה שוב - אהבתך האמיתית
הראשונה, והיו לכם 4 חודשים של גן-עדן בגן-עדן, אבל אז הדברים
השתנו והפעם אתה זה שיזמת פרידה, אמנם במטרה שזה יהיה רק
לשבועיים-שלושה אבל הדברים קרו אחרת ובמשך חודש וקצת לא יצא לך
לראות אותה. כל מה שעבר לך בראש זה כמה היית רוצה לראות אותה
שוב, אבל כשלפתע אתה רואה אותה באמצע הרחוב באמצע שום מקום,
אתם יושבים ומדברים על הכל, אבל על כלום, אתה בהלם מעצמך, בהלם
ממנה, בהלם מזה שאתם כל כך קרובים סוף סוף אבל כל כך רחוקים,
אז בסופו של דבר אתה נפרד לשלום וממשיך ללכת - אתה לא יודע אם
תצטער על זה יום אחד אבל באותו הרגע שום דבר אחר לא נראה יותר
הגיוני.
היא יודעת ואתה יודע איך אתה מרגיש כלפיה אבל אף אחד משניכם לא
יודע מה היא מרגישה כלפיך. אז אתה הולך ומקווה שהכל יסתדר
בסופו של דבר, שהלב שנשבר אלפי פעמים ב-26 השנים האחרונות
יתאחה בשנית כמו עם הקנדית, כמו בסרטים.
אבל אתה יודע שזה לא חלק מסיפור חייך...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עברתי עיון,
שיפצור ומחזור
ועדיין אין לי
משהו חכם
להגיד...


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/8/07 23:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רפי צול

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה