בקבוקים ואנשים ריקים וקרירים מתגלגלים לאורך השולחן, הועבר
אלי שלך והבטתי לתוכו. אתה לוקח אותו לעצמך אך אוחז בידי. לא
יכולתי שלא לשאול: "איך אני נראית?"
"בייבי, אני במקומך לא הייתי דואג. וזה עוד בא מגבר נשוי."
חייכת חיוך מוזר, ראיתי שלכדת שתי נשים במסגרות הכהות של
עינייך ותהיתי מה מקומי.
"המשקה הבא עלי, אל תדאגי."

את מי אתה אוהב הכי בעולם? מי תגיד לך מלים יפות כשתצאו
לטיולים ארוכים יד ביד, לעולם לא תרצו לחזור ותלכו לאיבוד
במובן מסוים? כלפי מי יש לך צמרמורת רק מלחשוב על השם שלה? את
מי תיקח לריקוד במבטים האינסופיים האלה, אתה רואה הכל, אתה
רואה בתוכי את עצמך?
תגיד לי, תגיד לי. תתקשר אלי בבקשה.

הגעת אלי לדירה כשבידך זר ורדים צבועים כמו צבע הדם או כמו
הרגשות שלי ושלך לכולן. עצמת את עיניך כשחיבקת אותי ולא יכולתי
לראות יותר על מי אתה חושב כשאתה מספר את השקרים הכי גדולים
בעולם. אני רוצה שיהיו שלי. אני רוצה להיות יותר טובה. מה אתה
חושב על הגוף השבור הקטן שלי כשאני מחבקת אותך ואנחנו נאחזים
חזק במשהו בתקווה שלא ניפול לידי דברים רעים ששמענו עליהם
מאנשים זרים, שיחבקו אותנו בלי אהבה, שיספרו עלינו בלי שמות
חיבה? אתה חושב שאנחנו מתאימים כשאנחנו רודפים השנייה אחרי
האחד ואתה אף פעם לא נמצא כדי להגיד לי איפה מקומי בין ידיך
בלבד?
אני אוהבת ורדים. תקנה לי גם בפעם הבאה. גם תהיה פעם הבאה,
נכון שתהיה? אני בטוחה.

הלילה יורד. אני לא רוצה להיות כאן. כשהכוכבים יורדים למטה
למטה ונמצאים יותר מדי קרוב אני רואה את חטאי, אתה יכול לשבת
ליד החלון כדי שאביט בך, מחסל פגמיי? איך כל מה שנותר לפעמים
זו רק צללית של גבר חזק, ושרירים, וגרביים, ומשקפיים, פנים.
אני לא יכולה לראות בחושך הזה מי אני באמת, אני לא רוצה
להתעורר ואני לא רוצה לרדוף אחרייך אף פעם, תישאר במקום שאוכל
למצוא אותך חושב. אתה משלב את ידך בידי. לעולם לא אסלח לך אם
תלך, שיקרתי לעצמי בלבי, יש שם מקום אז זה כבר לא כואב.
שדים. אישתך מקנאה בנו מתחת לסדינים הורודים. ספר לי עליה:
הצוואר שלה קצר יותר? היחסים היו חמים כל כך שהיא פחדה מרוב
אושר וחיפשה לברוח מעצמה? ונשארו רק חיבוקים קרים עם אדם זר,
לחישות דברים מפחידים בחשכה וזמזום ארוך שמטריד לה את המוח
כשהוא מחווה את דעתו? היא עייפה, נכון? היא עייפה כל כך. היית
בשבילה האחרון. מהיום אתה רק בשבילי.

הכנת ארוחת בוקר ומזגת את תוכן הבקבוקים לכוסית ארוכה, היא
מנסה לתפוס את הגשם כדי שיישארו חיים ובעלי תועלת, אתה לא שם
לב ששפכת יותר מדי, עכשיו כבר שתיים עשרה? כן. אהיה בסדר כאן
לבד, אני כבר ילדה גדולה אבל עדיין לא ענית לי בקשר לאישתך.

"אז מתי אתה מתקשר אלי?"
- "בקרוב."

בקרוב זה לא טוב מספיק, אני רוצה שתחזיק את כל העולם בשבילי
ותציע לי אותו חתוך לפרוסות דקות שיכסו לי את הפחדים מבדידות
וריאליות עצובה שתמלא לי את הבקרים בחלומות. אתה לא מבין שאני
עכשיו שלך? איפה היא? איפה האשה שלא אוהבת אותך מספיק, הטיפשה?
באתי כי הורדים שלי נבלו והבטחת לי שהם לא. רק אל תגיד לי שהיא
שותה מכוסית ארוכה יותר בתוך המיטה, שומרת על רגשותייך חיים
למענה. אל תגיד לי שאתה נוגע בה ולא חושב על שום דבר אחר
בעולם, אל תגיד לי שאתה מכין אותו בשבילה, אל תגיד לי שהיד
שנגעה בי מיועדת כבר לה. אל תגיד לי דבר! נביט האחד בעיני
השנייה כמו בפעם הראשונה ואלכוד בעין אחת את חיצוניותך ובעין
השנייה את נפשך ותיקח אותי אתך יד ביד כמו הילדה הקטנה שלך.
אני אוהב אותך באמת, לא אבגוד יותר לעולם בחולשתך. רגע, למה
אמרתי דבר כזה עכ...? רגע, איפה היא בכלל? אין לך אישה?
מה, אתה כבר לא אוהב אותי יותר? נו? אתה כבר לא אוהב אותי??
לאן אתה הולך?
תתקשר אלי?
בבקשה...