קמתי בלילה ואז המוח הסכיזופרני דיבר אליי.
חיבר כל מיני נקודות דימיוניות שקרו לי,
יצר תמונת מצב שמעוררת כל חשד אפשרי:
כמו בשיעור צי'קונג דני ואישתו,
שהם בכלל לא נשואים [כך אומר לי
מוחי המעוות[או לא, לא יודע בבירור]]
ורק באים להראות לי, כן לי[איזה אגו מנייאק אני],
איך זה לחיות כזוג: הם כל הזמן מחייכים אחד לשני וזאת, "אישתו"
עושה את זה יפה, אבל דני לא טוב בלהראות  רגשות, אז הוא כאילו
עושה צחוק מעצמו, אבל  ת'יודע, אולי כל זה לא קיים  אלא רק
המוח החשדני שלי יוצר את זה, אבל בוא נשאל בשביל מה. בשביל מה
זה חשוב כל כך להתעסק עם מה שקרה ולמה המוח הסכיזואי שלי הופך
את היוצרות[או לא].
בקיצר הבילבול חוגג אצלי כרגע.
יש אנשים שינצלו את זה,
כדאי להתרחק מהם,
יש כאלה שיסתכלו בתמיהה
מה קרה לבחור?
ואני, איפה אני?
אני כנראה אמשיך
לחיות, כן לחיות.

ולשים על הזין שלי
את כל הדברים
שיפסיקו לעניין אותי.