נתנאל שבו / בגדתי |
אדע להשיב.
טעם הבגידה
הוא טעם לשון
הנחפזת להכיל
כל מה שמן הנמנע
לדעת.
זהו טעם האור
הזרוי בגבול האופל
משולל הרסן.
זהו הרעד הרוחש
בצמרות,
הכופה עצמו על
צווחות האוחים.
מה טעם לה לבגידה?
טעם האש
האוחזת בסבך,
הלוחכת פאתי
גן העדן המופקר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|