עיניים, בוכות, מקוות,
בשדות ייאוש אפורים, בשקט של פחד מתמיד.
שתיקות קטנות, דמעות של דם,
געגועים.
שקיעה שטובעת בערפל הסמיך,
תטבע שוב מחר בשנית על דמעות אבודות,
על פרחי הסתיו המבקשים נפשם למות.
קרני האור החיוורות ימשיכו במסלול דרכן,
הרוח תרכין את הצמרות העצים המשירים עליהם.
הצבעים יתכהו,
וירח יחיד יישא ראשו בגאווה, יתכסה בשמיכת הילתו הבלויה.
טיפות הטל ירכינו ראשן על עלים ירוקים של תקווה מחודשת,
ושקט יזרח על חלומות של מחר.
אפריל 2002 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.