זכוכיות קטנות של יופי מדממות בשתיקה.
שברים של דמעות הלכו ודהו.
כתמים של כאב.
רגעים של עצבות נפלו על המים,
בעוד צבעים של חולשה מכסים על שברי החלום.
בתמימות טהורה פורשת כנפיים,
מנקה עצמה משברי הזכוכית היפים.
שברי זיכרונות התנפצו על הים,
זכוכיות קטנות של יופי,
סדקים של שתיקה.
אפריל 2002 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.