טיפופים של אצבעותיי,
הן מתחככות אחת בשנייה.
חושקות במיתר,
חושקות בצורתה העגלגלה,
בקולות המדהימים להם היא מסוגלת
לבי הולם בחוזקה,
קצב של מנגינה שלא מתנגנת
ופניי סרוטות מהחרדה.
כמה עוד אוכל להתנזר?
האסורים צפים בראשי.
כעדר של טאבים המחפשים את רועם
כאישה גוועת
מעולם לא חדרו בי התווים כה עמוק.
סול נחשק בתאווה
ולה עמום בלבי
מחשבה תמימה
שחושקת במעט יותר ממה שהוצע לה
הגיטרה שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.