|
לפתע מחשיך
בדיוק בשעה של נסיקה
ברגעים כשנדמה שהעתיד פרוס, בהיר כחלום שחלמתי להגשים
אני צלול בעולם אפל
מגשש את הפחד
בפחד
לומד ללכת אחרת.
כועס אני בא
מן האור
עולה אל החושך
-
והדרך מתנכלת זרה
מאיימת בפרחים שאבדו שמותיהם
בצבעים המלבלבים בריקוד אל חמה
שאינה מאירה לי עוד.
רוצה להפסיק את הכאב הזה
הכאב החופר בבטן
כורה את קברן של כל הנשים
שאינן לוחשות עוד את יופיין על גופי.
מתעורר עצוב ומתמלא חרטה
מעולם לא עצרתי להתבונן
כשניתן.
אני בוכה עכשיו
מאוחר
בחושך
על צרור הזיכרון העיוור.
-------
ליורם
ולכל הבוגרים של "תכנית צפת" |
|
|
אקדחים לא
הורגים אנשים,
אבל מצד שני גם
אנשים לא הורגים
אקדחים
רמבו 2 מחפש
שוויון וצדק
בעולם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.