השעה כבר שלוש בלילה,
אחרי שהרבה אלכוהול הוזרם לי לדם והרבה סיגריות נשאפו לתוכי
הגיע הזמן לחפש אותו. לחפש את האהבה שלי.
את אותו הבנאדם שאני שונאת ביום ואוהבת בלילה
זה מטורף,זה ממש ככה!
האהבה שלי אליו כל כך מוזרה ומסובכת. אולי זה מה שיפה בה
אני אוהבת אותו ואני שונאת אותו
אני רוצה אותו ואני מרחיקה אותו.

אין לי מושג כל כך איפה אני נמצאת.
יש מוזיקה באוויר והרבה אנשים שהולכים עקום.
זה שוב האלכוהול הזה שלי, נראה לי שאני מכורה להרגשה הזאת
לתחושת הריחוף המטורפת הזאת
לקרבה שלי אליו כשאני שיכורה.

אז אחרי הרבה זמן שחיפשתי אותו, את האהבה המוזרה והמסובכת
שלי,כמעט בכל מקום אפשרי, מצאתי! מצאתי אותו.
באותו הרגע נמרח לי על הפרצוף מין חיוך דפוק שכזה.
הוא עמד לו בצד, בחושך, נשען לו על איזה בית נטוש
עם סיגריה ביד.
לא הופתעתי כל כך שראיתי שהוא לא היה לבד
את האמת, ידעתי שכשאמצא אותו הוא לא בדיוק יהיה לבד
את האמת, לא רק שידעתי שהוא לא יהיה לבד
ידעתי שהוא יהיה איתה
אחרי הכול, הוא לא בנאדם של לבד.
למרות כל הידיעה הזאת שנמצאת בתוכי, אני עדיין משתדלת לחיות
בהכחשה
ההכחשה זאת המציאות השנייה שלי
ההכחשה זה הרגש שמוסתר בי, הבועה שלי
אני שונאת לדעת, אני חושבת שלפעמים זה מיותר
הרי אם אני לא אדע זה לא ישנה לי, לפעמים פשוט עדיף לא לדעת.

יופי לך אפסית
מצאת אותו. מצאת את "האהבה" המזוינת שלך.
מרוצה?
יש בך תחושה של סיפוק?
עכשיו קחי נשימה עמוקה, תבלעי את הדמעות שלרגע חשבת לשחרר
ותסתובבי.
תחזרי למוזיקה ולאנשים שהולכים עקום
ותחייכי שוב את החיוך המזויף שלך
גם ככה אף אחד לא באמת שם לב אלייך.


לקחתי לי נשימה עמוקה,בלעתי את הדמעות והסתובבתי,
מרחתי לי בחזרה את החיוך על הפנים וחזרתי לשם
גיבורה של ממש אני!

חמש,
האנרגיות שלי התאדו לירח והמוזיקה נעלמה
ואיתה גם האנשים שהלכו עקום.
מצאתי את עצמי אתו
אני, הוא והסוטול שנשאר,לגמרי לגמרי לבד
הוא ישב.. ואני שכבתי עם הראש עליו
מלטף לי את השער שהוא כל כך אוהב
אמרתי לו שאני שונאת אותו, שאני כל כך שונאת אותו
כשאמרתי לו את זה, השפתיים שלי היו בתוך השפתיים שלו.
להגיד לו עד כמה שאני שונאת אותו ולהרגיש אותו באותו הרגע
זה הכי אבסורד בעולם, אני יודעת
אבל באותו הרגע רק רציתי להישאר אתו ככה, לנצח.
באותו הרגע העדפתי לחיות במציאות השנייה שלי, בהכחשה
ההכחשה הזאת, שאני כל כך אוהבת
הידיעה שהוא היה לפני שעתיים עם מישהי אחרת,
זה הדבר האחרון שעניין אותי.

העברתי אתו לילה שלם. רק אני, הוא, הסוטול שנשאר
והשפתיים, השפתיים האלה שאני כל כך אוהבת.

אני כל כך אוהבת.