כשקיבלתי אותו, הוא היה רק בין יומו. אפילו לא ידעתי את מינו,
זכר או נקבה. הוא גדל לתפארת וכל אחת מהנוצות פשוט אומרת:
"אני זכר! אני זכר!" הקרבולת גדלה בלי סוף, ופתאום יום אחד
אני שומע קוקוריקו תרנגול.
אהבתי ללכת איתו מכות ולשחק איתו. הוא היה מושלם. הכי טוב
בעולם! והינה ביום בהיר אחד אמא צועקת צעקה מחרידה ואני מייד
מתעורר ושואל אותה מה קרה ? והיא אומרת לי "אפריים נפטר בשיבה
טובה. יהיה זכרו ברוך!!!" |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.