|
הלילה לא אסגור את התריס
יכנס הבוקר בחרכים
יאיר את שלא אמרתי
את צווארי
חשוף ונקי מלבטים
פניך היפים חולמים
עורך העדין בו מצאתי בית
שחסר לי שנים
אהבתי המתמסרת לך
קמטי שינה וחיוכים
בינות ומחוץ לסדינים הסתורים
אני לומדת לאהוב בלי להסתיר
יכנס הבוקר ויאיר.
לליאור. |
|
נעים מאוד, אני
יגאל עמיר, פעם
גרתי בהרצליה,
היום זמני אני
קצת בדרום, אבל
יהיה בסדר תוך
שנה שנתיים אני
חוזר למרכז.
יגאל עמיר חושף
את זהותו ואת
עצמו לזאת שאהבה
את התל אביבי
ההוא, ומוסיף
ואומר: מה היא
לא שומעת
חדשות?
ובכלל למה
להתגאות שהוא
היה תל אביבי,
אני לא רץ וחותם
יגאל עמיר זה
שאהב את
האלקנ'אית! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.