אני יודעת לאכול הכל. תניחו לפני, למשל, צלחת מלאה בכל טוב,
תקציבו לי זמן ולא תתאכזבו. בלי לשאול מה אני אוכלת, בלי לשאול
מי הכין או איך, הכל יאכל. יכנס לתוך גופי ולא ישאיר כלל זכר
לעצם היותו.
אני רגילה לצאת להפסקות צהרים ארוכות עם חבריי לעבודה, זכרים
שגופם לא יבייש את גופה של אף תמונת "לפניי" באחת מהפרסומות
הטיפשיות האלה לדיאטה. מה שהם מזמינים, אני מזמינה גם, כאילו
אומרת להתחרות בהם.
אני אף פעם לא מפסידה. אף פעם! יש לי מוניטין. על מוניטין כזה
צריך לשמור,
ועם כבר לשמור, אז לשמור בגאווה. לשמור כמו שרק אני יכולה.

אני יודעת לאכול הכל, אבל את הדבר היחיד שאני באמת רוצה לאכול,
אני לא יודעת איך...
תעזרי לי ילדה שלי, איך לעזאזל אוכלים אותך?!