בבית מרוהט ונקי אני,
מול מסך קטן ותריס מוגף,
מחפשת צל, השמש מסנוורת,
מתמוגגת מהרגישות להתרגשות,
הייתי כחטא, נענשתי.
ושוב תוהה האם דרך מפולסת,
או שוב רדופת מכשולים,
וברקע הגיטרה חורשת תווים מוכרים,
טעות מרה, פגשתי בחטא.
יודעת שהעולם עוד יום אחד יתפוצץ,
ואני אעמוד ואסתכל על הכל,
כל ניצוץ שיעוף לעברי יזכיר לי אותך,
יחשמל, וייעלם.
ארצה כבר להיעלם,
אבל רק ארצה, אמעד, אתנפל בדמעות,
עוד תוגה לזכר פעם,
עודני ילדה בלשון המעטה,
אך החטאים רובצים בי וסביבי,
הגיהינום הוא כאן,
ואכן אשאר בחיק האין קץ. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.