יש לי הרבה אתמולים בכף היד,
קצת קשה לי להביט בהם לבד.
הכול מטושטש פה, הכול לא ברור,
איך אפשר להפריח את מה שסגור?

אהבתי את הביחד שלנו באתמול ההוא,
אהבתי את האתמול ההוא, גם אם פחדתי
מהמחר של היום.

יש לי הרבה אתמולים בכף היד,
אתמול ועוד אתמול ועוד אתמול אחד.
יכול להיות שזה יישמע קצת טיפשי,
אך אני מפחדת לשחררם לחופשי.

יש לי הרבה אתמולים בכף היד,
ברגע שהם יעופו - היד קצת תרעד.
כשאלמד את ההבדל בין לעולם לא ל-תמיד,
נדמה לי, שזה יהיה קצת פחות מפחיד.

אני לא רוצה לכלוא את האתמולים שלי יותר.

יש לי הרבה אתמולים בכף היד
והיומים בלב ומחרים בעיניים.
אני מציירת את כולם דרך המילים
שהיו אתמול, יהיו מחר והן פה גם
בינתיים.