הריח, הו הריח שמושך אותי לרצות לנגוס, לטעום לדעת מהו הטעם של
דמך, של נשמתך. להרגיש את העורק נקרע ע"י שיניי, את השניות
האחרונות של הדופק, איך הגוף מתקפל בין שיני ההרגשה לדעת שאתה
מת בגללי. בגללך מעשך אלי, בגלל הרצון שלך להיות כמוני.
אך לא, לא תוכל כי כוחי עולה על שלך, כי כוחי גובר על אהבתי
אליך פגעת, הרסת, תמות! בין שיניי תמות, בין ניביי תמות, מוות
ארוך עם הידיעה שאני קיימת, חיה, אך לא נושמת כי איני צריכה
לנשום.
עכשיו עברתי את השלב, מזל טוב לי! אתה מת! מת בייסורים על
ידי.
כן אני רוצה שתחוש את הכאב המפעפע אט, אט לתוך נשמתך שתהיה
מקוללת לנצח כי בגללך השתניתי.
נשמתך שלא תמצא מנוח אפילו אם תמות, כי ככה זה עכשיו. אני
שונה, אין יותר אהבה, אין יותר רגשות, אין יותר לחיות באור
היום, כי בגללך השתניתי.
אתה תסבול כמו שלא סבלת לעולם, כי זה גורלך הסבל והייסורים
שאני לא יעבור לעולך,
כי בגללך השתניתי, בגללך עברתי את עולם החיים.
בגללך ירדתי לאפלה.
לדממה.
לעולם של העל חיים, חיים בחשכה אך שולטים בעולם.
אני אהיה בכול מקום שתסתכל בחשכה עד שתהיה שלי, כי דמך יהיה
שלי. אני לא אנקום, אני אהרוג, אנשך, אשתה את דמך עד הטיפה
האחרונה וישאיר את גופתך מול בית הוריך, שידעו שאתה מת בגלל
תשוקתך לדמי.