מגעש הערב היא נסוגה לדעת
שבילי אפר צורמים אהבה
חשופה עד לשד למול עיני הרוח
שעת החלום החווירה ברעד.
לופתת את כאב הרפאים הענוג
כחבר או אויב לשעת חשכה
מלטפת את בדיו האפלים
לוחשת לו את מר גורלה.
גזעי העצים נעים ברוח
בפעימות קצובות של זמן אנושי
הדמעות יפות בשתיקתן
כפניני כוכבים קפואים.
בהיעדר הכוח עלי אדמות
נותר החידלון כמפלט זמני
עווית ברקע העולם החדש
סדק בחומת ההכרה של האמת. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.