[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








פתאום ילד היספני אחד דרס את איתי עם האופניים שלו. לרגע
ההתנגשות הפלסטית החומה-לבנה המיוזעת הזאת נראתה נראה לי כאילו
הילד הרכיב את איתי והם נפלו, אבל מה לאיתי ולילד היספני מוצק
שכזה. איתי כל כך רזה שכשהסתובבתי לכיוון אליו הסתכל אביו
המבועת עוד הספקתי לראות אותו נופל כמו עלה בהילוך איטי, והמצח
שלו נחבט בשביל.
הילד ההיספני קם מאיתי, והרים את האופניים שלו, ואימא של איתי
עזרה לאיתי לקום ולקחה אותו הצידה לדשא לבדוק אותו במקום בטוח
כאילו היינו במרכזו של כביש סואן ולא בשביל בפארק ליד הבית.
הילד ההיספני אמר כל הזמן "I'm sorry, I'm so sorry" ואיתי
בכה, אבל הצליח להזיז את כל הידיים והרגליים ואימא שלו שטפה לו
את הפנים במים מהבקבוק שנתתי לה. אבא של איתי אמר שבטח ההורים
של הילד ההיספני שם והם מסתכלים מרחוק, כי הם מפחדים לבוא
והסתכל מסביב כאילו הוא מחפש זוג היספנים שמתנהגים בצורה
חשודה. בינתיים אמרתי לילד ההיספני שהוא יכול ללכת והוא קפץ על
האופניים שלו וברח.
בינתיים איתי המשיך לבכות, ואימא שלו ביקשה שירים את החולצה
והיא תראה את המכה שהוא חטף בחזה מהאופניים של הילד, אבל אבא
שלו אמר בטון נחרץ שזה כלום ושתקשיב לו, הוא יודע על מה הוא
מדבר. הילד רק נבהל. ככה תמיד אומרים אבות כשהילדים שלהם
חוטפים מכה ולא שוברים שום דבר. בכלל הוא כבר התחיל להתרגז קצת
מזה שאיתי עדיין בוכה. נראה איך הוא יתנהג כשילד היספני גדול
ממנו פי שלוש ידרוס אותו עם אופניים. אבא של איתי אמר שאין מה
לעשות, דברים כאלה קורים וזה לא באשמת אף אחד ואני אמרתי שאסור
לנסוע בפארק הזה על אופניים ואימא של איתי אמרה "נכון", ונשמעה
שמחה על כך שבכל זאת אפשר להאשים מישהו.
ואז הסכמנו כולנו שצריך להשגיח שאיתי לא נרדם בשעה הקרובה ולא
מבולבל או מקיא, הם הלכו לאוטו ואנחנו המשכנו לכיוון המתקנים
הענקיים הצבועים בז' עליז של אמריקאים, והילדה שלי שיחקה עם
ילדים מכל המדינות. כאן כל אחד בא ממדינה אחרת אבל איכשהו
הילדים מכל המדינות גדולים יותר משלנו. ובערב כשהתקשרתי לשאול
מה שלום איתי הם אמרו שהכל בסדר, ולמחרת היה יום ראשון ונסענו
איתם ביחד לגן החיות בסן דייגו ואיתי באמת היה בסדר, היה לו רק
סימן כחול גדול על המצח הלבן והזעיר שלו.
אמנם אנחנו כאן רק חודשיים וחצי, אבל נראה לי שהזכרון הכי חזק
שלי מהתקופה שגרנו בלוס אנג'לס יהיה איך הילד ההיספני השמנמן
הזה התנגש באיתי, כמו פיניאטה גדולה מדי שיצאה מכלל שליטה
והפילה את הילד העיוור שמנסה לחבוט בה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כל ההבדל בין
שתיים לשלוש הוא
בכמות.

הגורו יאיא
מרחיב לתורת
המספרים המקובלת


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/8/07 12:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יעלי אזולאי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה