נמאס לי כבר. זהו, אני רוצה להיפרד ממך סופית. בעקרון, נפרדנו
כבר לפני שנים. יותר נכון, אני נפרדתי ממך. אמרתי לך שלום,
וקיוויתי שלא נפגש עוד. אבל נראה שלך היה קשה להיפרד ממני.
זה התחיל בזה שהפרידה הייתה ארוכה. הזכרת לי על מה אני מוותר
והאמת, לי היה מאוד קשה להתעלם. אבל ידעתי שאני חייב. שאם אני
לא אוותר, יהיו לי חיים קשים. אחר-כך ניסיתי לרוץ, אבל את
הכבדת עלי והריצה הייתה קשה. הכי לא אהבת כשביליתי עם האויבת
הכי גדולה שלך, כי היא הכירה אותך הכי טוב. היא למדה אותי
להגיד לך לא ולהתרחק ממך.
בסוף, נפרדתי ממך. כל-כך שמחתי. רק אז עיכלתי כמה הכבדת עלי.
כל זמן שהייתי אתך, תמיד הייתי מסתתר ופתאום הרגשתי שאני יכול
לקלף מעלי את כל השכבות. להיות הרבה יותר חופשי. הרגשתי טוב עם
עצמי. אנשים אמרו לי שאני נראה שונה. ידעתי שאלייך אני כבר לא
רוצה לחזור. אבל התברר, שלך זה לא היה כל-כך ברור. את תמיד
עקבת אחרי וחיכית לי בפינה. כשהיו רגעים של תסכול, או שעמום,
או אכזבה, את תמיד היית שם עם כל הפיתויים האלה שלך, שכל-כך
קשה לעמוד בהם. אמרת לי, שאת יודעת מה הכי טוב בשבילי, שאם אני
אעשה את מה שאת אומרת יהיה לי יותר קל. אני מודה, שהיו פעמים
שנפלתי ועשיתי מה שאמרת, אבל אז רק הרגשתי יותר רע עם עצמי. אז
החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולהחליט שיותר אני לא נכנע לך. אבל
זה עדיין לא עזר. את תמיד היית שם. עד היום אני עדיין נתקל בך.
את עדיין מפריעה לי. אבל הבנתי שאת זה משהו שאני אצטרך להתמודד
אתו כל החיים. הבנתי גם שאת לא מטרידה רק אותי, אלא את בעיה של
הרבה אנשים. יש לך גם שם. השמנה.
אני מאד מקווה שתעזבי אותי אבל לא מאמין שזה יקרה. לכן אני
נתון בדיאטה שזה שילוב של כוח רצון ודרך חיים. אני רק רוצה
שתדעי שאני מבחינתי נפרדתי ממך, ואם תתעקשי את רק תסבלי יותר.
מה שניסיתי זה להסביר לך את ההרגשה של להיות שמן. אז שמן אני
כבר לא, אבל זה תמיד ירחף מעלי. אני מקווה שהדברים האלה יגרמו
לך להטריד אותי פחות ואם לא, אז לפחות ניסיתי. שוב, שלום
והלוואי שהפעם לא להתראות.