מילים: סיון בוג'אן
נכנסת ויצאת ללא כל סיבה
נראת מבוהל, ממש לא עצמך
כן אני כבר יודעת, היית שוב איתה
ואז אתה צולל באגם של דבש
צהוב עמוק, ללא גבולות
המתיקות חונקת הזהב מסנוור
אתה טובע כי אתה לא אמיתי
אתה שוקע כי אתה לא איתי
הנשיקה שהייתה לצליל גלי הים
הזיכרון העמום של החברה הכי טובה
ואתו הלילה שלראשונה עשינו אהבה
מתערבבים לי עכשיו, מתערבבים אצלך
שכחת דחקת הרחק מליבך
ואז אתה צולל באגם של דבש
צהוב עמוק, ללא גבולות
המתיקות חונקת הזהב מסנוור
אתה טובע כי אתה לא אמיתי
אתה שוקע כי אתה לא איתי
ורצית לחזור לזרעותי
ושכחת מהי הצעקה שנעתקה מליבי
מליבך
וכאבת את לכתי וכאבתי את בגידתך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.