בשובי לבית הוריי שזכורים לי מין הכפר
ישנם כמה עצי אלון שנשבו לכיווני
ואמי תמיד אומרת זה הבית שנילחמת
זה הדרך בו אביך
סלל בי אותך

ובשובי לבית הוריי ניחוחות של עברי מציפים
געגועים בי  לילדות המאושרת
ושהייתה לי שם אחרת
ללבי ששם נשבר לגורלי ששם נחתם  
לילדיי ששם  חזרו כשגדלו נטעו פה רגל

ובשובי לעירי פיח מכסה פניי
ובכביש סואן מרכב ילדיי  שרועים
בוכים מחכים שלא נגיע על העיר ושוב נזיע
לגנבות לפריצות לחילול כבוד ודרך

ובשובי שוב השוב
אלייך אהובה מתוך הגעגוע  
לחמלה מיד אוהבת לטיפה של מאהבת
חיוכך אישה כובשת

ובשובי לעברי הכל חוזר כמו הדף
גל שבא ונשבר ומחזיר אותי אליך זיכרונות.