|
באבדנה אני זולג על פני הנחל
טיפות נפשי רושפות חיים אלי דעת
תנועות רוחי מייצבות זרמים
מבט עיניי לוחש אהבה.
הדמעות מנתבות שבילי יהלומים בחלל
הפחד אוסף אותם לצברי כוכבים
ההכרה בונה מהם צורות מיתולוגיות
שמעולם לא חברו להסבר מושלם.
אניות הצער שטות במים הרדודים
של טרופת הנהר הגדול
הירוק הזה פולש לנימי
לוטש את שנתי לרוויה.
מקצב התופים של האינדיאנים המתים
חובק את הרעד המפרפר בגופי
העולמות נפרשים לחושיי כמצע העלים
בכסות עצי הדולב הענקים של השחר. |
|
|
איפה שאין אנשים
השתדל להיות
איש
או אשה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.