ישבתי יום אחד עם חבר שלי זאוס על פסגה של אחד ההרים, אמרתי לו
שאני צריך לעשות שיחה עם בנאדם שאנשים שונאים (זה היה איזה
עבודה לבית ספר, משהו טיפשי) ולהבין למה שונאים אותו, לפתח אתו
שיחה ולהכיר אותו. הוא אמר לי שהוא מכיר אחד בשם קופידון, שכל
העולם שונא ואפשר למצוא אותו בבית נטוש למרגלות ההר. אמרתי
לזאוס תודה על האירוח, הוא אמר לי שאני צריך לבקר יותר, "אין
בעיה", אמרתי והלכתי לקופידון.

הגעתי לבית הנטוש אבל לא רציתי להיכנס, הוא היה נראה כאילו הוא
הולך לקרוס כל דקה, אז קראתי לקופידון מבחוץ. הוא ישר יצא
אליי, אני תיארתי אותו יצור מסריח עם פנים מצולקות אבל מה שאני
ראיתי היה שונה לגמרי. זה היה יצור עם שתי כנפיים קטנות והיו
לו חצים על הגב וקשת.

עשינו הכרות קטנה ואז הוא שאל אותי למה באתי, אמרתי לו שבאתי
כי אני צריך לעשות שיחה עם מישהו שנוא. "אה, כן, שמעתי על זה
מזאוס, הוא כבר אמר לי שהוא שולח לכאן מישהו".
"אז למה אנשים שונאים אותך כל כך?" שאלתי.
"את האמת, אין לי מושג, אני לא עושה שום דבר רע לאנשים".
כן, הוא באמת נראה אחד שלא מזיק לאף אחד.

שאלתי אותו מה הוא עושה עם החץ וקשת שיש לו על הגב. הוא אמר לי
שזה כלי שעוזר לו בתפקיד. שאלתי אותו, מה התפקיד שלך?
"אני יוצר אהבה בין שני אנשים, אין דבר יותר יפה מזה ואנשים
עדיין שונאים אותי".
"אני מסכים אתך", אמרתי לו, ובאמת שלא הבנתי למה שונאים את
היצור הקטן הזה, שבסך הכל גורם אושר לשני אנשים ויוצר אהבה
ביניהם. הוא אמר לי שיש אנשים שאפילו שלחו רוצחים להרוג אותו
ובגלל זה הוא נמצא בבית נטוש, בשביל שלא ימצאו אותו, אבל הוא
עדיין עובד בסתר. דיברנו עוד ועוד, על כל הנושאים שבעולם
ומסתבר שהוא דווקא אחלה, באמת שאני לא מבין מה יש לאנשים
ממנו.

נהיה כבר מאוחר אמרתי לו תודה על השיחה ואפילו לקחתי את המס'
טלפון שלו להיות בקשר ושלא ידאג, יהיה בסדר.

שבוע אחרי זה התאהבתי במישהי, קראו לה גילי, היא הייתה פשוט
מושלמת. ניסיתי לדבר אתה, לשבת אתה, לא הלך כמו שציפיתי, בכלל
לא. אמרה לי שהיא לא בראש לחבר עכשיו. היא הייתה אהבת חיי, לא
ישנתי בלילות בגללה, בכיתי בלי הפסקה.

כנראה שקופידון לא עושה את העבודה שלו כמו שצריך. בנזונה. את
המס' שלו מחקתי והתחלתי לקלל אותו כל אותו לילה.