הן היו שתיים, שתי אחיות
בנות חמש - עשרה, הן תאומות
אחת טובה יותר, אחת טובה פחות
במראה החיצוני כלל לא היו דומות

האחות הטובה, בכל מה שרק יכלה
תרמה, ועזרה, היא אהבה לסייע
ואחותה התאומה, כלל לא הייתה יעילה
היא לא עשתה דבר טוב בכל ימי חייה

ויום אחד ארעה תאונה קשה
תאונת דרכים, בה שתיהן היו מעורבות
האחות האחת אל השנייה ניגשה
ובכתה כ"כ כ"כ, למרות שלא היו קרובות

האחות הטובה נפגעה בגבה
ואחותה נותרה בריאה ושלמה
בפגיעתה, הדבר הראשון עליו חשבה
היה שאחותה תצטרך למלא את מקומה

ומכיוון שידעה שלא אהבה לעזור
ריחמה עליה ולא חשבה על כאבה
היא רצתה רק אחורה בזמן לחזור
כדי שאחותה לא תסבול, כזו הייתה המחשבה
של האחות הגדולה יותר, האחות הטובה

ואכן, על האחות הקטנה יותר,
כל עול העולם נפל
ולא היה לה במי להיעזר
כי אחותה לא יכלה לזוז כלל

ובמשך זמן מה, כך זה נותר
למרות שכל הזמן התלוננה
אבל סידור זה לא לזמן רב נשאר
כי גם היא עברה תאונה

עכשיו גם היא לא זזה, משותקת למיטה
מהצוואר ומטה, שתי תאומות משותקות
אמנם להפחית את העול היא קיוותה
אבל עכשיו היא משותקת, סופרת שניות ודקות

הן נושמות, חושבות ומדברות
פשוט מהמיטה לא יכולות להתרומם
ובגלל שהן בכלום כבר לא עוזרות
כל העול נופל על האם.