על קו המים
בכחול הצפוני המקציף
פורשת כנפיים שרופות בשמש
מתחדשות קילופים-קילופים ענוגים.
במקום בו הקרקע מאבדת עצמה לדעת
במים עכורים,מתערבלים
נוגעת-לא נוגעת בשמש הטובעת
בקצף עננים,
מאמינה שוב לדבש שפתייך
לשוקולד הנמס על אצבעותייך
ואת מלקקת, צוחקת-צוחקת
צחוק סיגליות,
מביטה דרך שמשות כהות
על צדפים בצבע אפרסק
שוכחת שאולי מחר הדברים עלולים להשתנות,
את עלולה להיפסק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.