מרגיש שאתה הוא שמושך בחוטים
שכל כך קצרים
שומע תווים של שיר מוכר
מן העבר הלא רחוק
אולי זה אתה זה שמנגן את אותם
התווים, מנגינה עצובה מן העבר
הפסנתר הגדול שאתה מנגן עליו
משפיע על החיים שלי
האורות הזרקורים מגיעים ישר אליי
וכולם מוחאים לי כפיים תוך צביעות מתמשכת
וגוברת
הכינור, הכלי המלנכולי שאתה מחזיק
ומנגן
זה חודר לי ישר לתוך האוזניים וצורם
פה אני מרגיש שאיבדתי אותך
האידיליה היא עדה למה שקרה
אהבתי אותך מאוד
ואת פשוט ברחת לארץ אחרת עם כלי נגינה אחרים
משמחים
נגן, נגן לי שיר אחר מהעבר, נגן
עם תופים וחצוצרות
ככה שאני אשמח לפני שאני הולך למות
כי ממילא כולם הולכים לבית הקברות
אז תפסיק לנגן את המנגינה העצובה מהעבר
יושב אני בחדר העצוב שלי
שדומה לכינור- כלי מלנכולי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.