ילד
למה השער שלך מפוזר?

קמתי בבוקר
יום שישי
בעוד שמונה שעות ו-37 דקות נסגר השער של המושב
בטח אסע בעוד חצי שעה לקחת אותך מהרכבת
לצאת מהמיטה?
עזבי, במילא את באה רק ב-12 וחצי.

הטלפון מצלצל.

בדיוק נזכרתי שדיברנו אתמול עד הלילה,
איך את לא ישנה עד עכשיו?

את מדהימה אותי.

שיט! כמעט פספסתי את השיחה!
אני עונה עם הקול העייף שלי
את, עם הקול הכל כך חמוד שלך
הערת אותי בשנייה
הלב שלי התמלא אהבה
חום אדיר
הפנים שלי נעשות אדומות יותר מאיך שהן היו.

בטח הפצעים עכשיו נורא מגעילים.

"ה... היי", עניתי לך חזרה בביישנות
התקשרת להודיע לי שבעוד ארבע תחנות את מגיעה לכאן
ואני נעשיתי כולי מלא בציפייה

ממך

אם רק היינו מבוגרים יותר
Wouldn't it be nice?

רגע, אני חייב לרוץ
למשך יותר מרבע שעה התלבשתי,
דאגתי שיהיה מסודר,
דאגתי לנו לאוכל,
למאוורר
ונסעתי

יום ראשון, קמתי כרגע
עדיין שיכור מהטעם שלך
עדיין מרגיש אותך עליי

מרגיש את הכול
מעורפל כל כך

תנו לי רק דקה לדבר אתך שוב
תני לי רק את התחושה ההיא שקיבלתי במשך שני הימים המאושרים
הללו

יודעת מה
לא אכפת
לי
לא אכפת לי מכלום יותר
רק...

ממך

את
את המדהימה
איך יכולתי לתת לך ללכת
"לזרוק אותך"
אני לא מאמין
אני כל כך טיפש
מהרגע שזה התחיל לא היה אכפת לי מכלום חוץ

ממך

אז למה דווקא אתמול
היה כל כך מבוזבז
בחיים אני לא אוכל לשלם את מחיר הדמעות שלך
הרי כל דמעה שווה יותר ממני
אני כל כך רוצה להביא לך את האהבה הזו
שתכפר על כל מה שעשיתי

כל דמעה שלך שווה הרבה יותר מיהלום
אם רק אתמול לא היה קורה
בטח שנינו היינו עשירים עכשיו

סליחה

אני אוהב אותך

עוד הזדמנות אחת אחרונה
לאהוב