החיזיון שלי לימות המשיח
ערב שבת, אחרי הסעודה,אני ובת זוגתי סיימנו לאכול וכבר כמעט
והסתיים היום,
חברי הטוב,אברהם,הודיע שהוא מגיע לביקור, שמחתי ואמרתי לו
אנחנו מחכים, שיבוא.
כרגיל אני ואברהם מדברים כמו כל חברים אחרים, אבל תמיד השיחות
הרוחניות שלנו, או המציאות שלנו
מגיעים לרמות גבוהות לדעתי.
התאריך היום ה-21.04.06,כמו שאתם יודעים, יש הרבה על מה לדבר
בימינו, יש "ארץ נהדרת" ויש פצצות גרעיניות, פיגועים בכל
העולם, אסונות טבע, תאונות דרכים, תעשיה מטורפת וכו",
איכשהו כמו בדרך כלל מדברים גם קצת על ימות המשיח, ומפה לשם
אנחנו נורא עייפים מהשבוע ומהיום ומחליטים שהגיע הזמן לישון,
אני מסדר לחברי מקום טוב בחדר האורחים דואג שלא יחסר לו דבר
לשנתו אומרים לילה טוב, ומצטרף לזוגתי שפרשה מוקדם יותר
לישון.
בהגיעי למיטה אני מרגיש שתחושת העייפות הלכה ממני.
לא פעם ולא פעמיים כבר חוויתי את ההרגשה הזאת שראשי מלא
במחשבות וכנראה שלשינה יש עוד קצת זמן עד שתגיע ובאותו הרגע
התחיל הדמיון לעבוד שעות נוספות וכך היה: אני חולם בהקיץ שאני
מופיע באחד מכלי התקשורת,כנראה שבתוכנית מסוימת רוצים להבין את
הלך הרוחות הרוחש בירושלים בימים אלו, ועושים סקר על ידי שאלת
אנשים בצורה שרירותית ברחוב, וכך פנו אליי, תשובתי אליהם היתה
ללא הקשר,אבל כך היתה.
בחיי מצאתי שיש שלושה דברים שאם אדם בוחר בהם ועושה אותם יוקל
לו.
והם אהבה, טוב ואמת, ובסדר הזה. קודם כל בחרתי את האהבה, למרות
שעוד לא האמנתי בה, עשיתי אהבה,קיבלתי רק אהבה, אבל התגובה
שלי, בגלל שעוד לא הייתי אמיתי, הייתה בפרצוף לא משהו.
אחרי האהבה הוספתי את הטוב וגיליתי כי פעמיים כי טוב, קיבלתי
גם אהבה בחזרה וגם טוב. אבל מה, עדיין לא האמנתי, אז לא ידעתי
אייך להגיב בחזרה ועדיין יצא פרצוף לא משהו ואז הוספתי את האמת
וקיבלתי בחזרה, ועכשיו אני כותב בפרצוף של הרבה תודה, הבנה ולא
לשכוח אהבה והרבה ממנה.
באותה תכנית תקשורתית אני מציע לאנושות, אבל קודם כל לכל יהודי
העולם שחיים על פני כדור הארץ לאמר את המילים "שמע ישראל ה'
אלוהינו ה' אחד", אני מבקש מכולם לאמר את זה כי זה בעצם לא
יכול להזיק, ומה איכפת לאמר את המילים האלה גם לאדם הכי לא
מאמין שיש, ולא סתם אני חושב ככה, קודם כל אני בחיי, אני חושב,
שמהרגע שבו נולדתי שאלתי מה אני עושה פה, ואבא שלי יכול להעיד
על כך.
וכך התגלגלו חיי שבגיל 21 יצאתי לטיול הראשון בחיי שהיה מחוץ
לארץ ישראל, ובטח כבר נחשתם,
הוא היה להודו. כשנסעתי הייתי בנאדם לא מאמין. וקצת לפני
שנסעתי אמי הזכירה לי שלא משנה מה, אם אני ארגיש קצת לא בטוח,
ובכלל, שאני לא אהסס להגיד את המילים "שמע ישראל ה' אלוהינו ה'
אחד" אבל מה, בשביל אתאיסט כמוני זה לא נשמע משהו, היו לי כבר
את הבטחון הרב בעצמי ואמונתי בגורל ולא בשום אל או משהו כזה או
אחר, לאחר שלושה חודשים מעניינים בטיול מצאתי את עצמי
בסיטואציה מפחידה ולא נוחה עד כדי כך שהרגשתי חזק מאד שחיי
נמצאים בסכנה.
לאחר התלבטויות רבות ובהבנה שמלבד לאמר את המילים שאמי המליצה
לי, לא נותר לי דבר אחר לעשות, החלטתי לעשות כך, ולהגיד "שמע
ישראל" כשעיני עצומות, ידיי נוגעות בעיניי ולאחר מכן שפתיי
מנשקות את ידיי שהיו מונחות על עיניי. באותו הזמן, כשפקחתי את
עיניי הרגשתי נחת ומעט זמן אחר כך הרגשתי בדמות הנמצאת לידי
ואומרת לי שאני יכול להרגע וללכת לישון.
היא כאן כדי לשמור עליי, למחרת בבוקר כשהתעוררתי ללא פגע וללא
אבידה, אחרי שינה ערבה וטובה שמחתי מאוד לשלומי, כבר לא הרגשתי
את אותה דמות צמודה אליי אבל ידעתי שהיא איתי ושומרת עליי גם
כשאני לא קורא לה, מאותו הרגע השתנו חיי, הפכתי להיות אדם
מאמין, מאמין שיש אלוהים והוא האחראי לעולם כולו, לעולם שאני
חי בו,מכאן, ומזה שהרבה פעמים שמעתי בחיי שכל מה שצריך כדי
שיבוא משיח זה שכל עם ישראל יאמר את "שמע ישראל " החלטתי שזה
יהיה הדבר הנכון לאמר לכלי התקשורת על הלך הרוחות.
ואז הוספתי וסיפרתי שאחד הדברים היפים ביותר שנתקלתי בהם בחיי
זו אהבת חינם או במילים שלי לפגוש אנשים טובים בדרך. פניתי
לציבור ואמרתי שכל אדם שיאמר "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"
יעשה מצווה של אהבת חינם, כי בשבילי, כל אדם שיאמר את המילים
האלו ייתן לי ולעולם כולו אהבה.
למה לדעתי, שאלו כלי התקשורת.תהיה זו אהבה? עניתי, כי לא מבטיח
אני שום דבר בתמורה ולכן תהיה זו אהבה, ולא סתם אהבה, אהבת
חינם.
באותו הרגע הבנתי שדימיוני נמצא בשיאו ונתתי לו להמשיך להוביל,
כי לישון כבר היה נראה רחוק ממני.
עמדתי במדרחוב בירושלים, קרוב לכיכר ציון, שם כלי התקשורת תפסו
אותי לסקר שלהם, רגע שקט ומוזר כשלפתע קול חזק נשמע בשמיים,
אזעקות מלחמה מופעלות, אחד מכלי התקשורת מקבל הודעה, טיל נורא
לכיוון ישראל, נשארו מספר שניות לנחיתה ובום.
כן, מכירים את זה כשכל כך פוחדים ממשהו עד שבסוף הוא קורה ואז
אנחנו נאנחים.
היה זה טיל גריעיני שנורה על ישראל מאירן, הוא נחת בדיוק על
קודקודי וקבר אותי עמוק באדמה, כל כך עמוק שלא היה עוד לאן
לרדת, הבנתי לאחר מכן שאני בעצם בגיהנום.
בעולם שלמעלה, בינתיים ישראל הצליחה לשגר את כל טילי הגרעין
שלה כמעט לכל מקום בעולם, וכמו כן עשה כל שאר העולם, ולאט לאט
כולם הצטרפו אליי למטה לגיהנום, דמיוני לא רפשר לי לתאר את
המקום למטה,
אולי כי בסופו של דבר באמת אני שואף לאהבה,טוב ואמת, שלושה
דברים שהיו חסרים מאד למטה,ומהר מאד מצאתי את עצמי עולה בחזרה,
רק שהפעם דמיוני מתאר אדם שעומד במקום בו בדיוק עצרו אותי כלי
התקשורת, מסתכל לטיל שעומד לנחות בדיוק עליו, ובעזרת הילתו
הגדולה ןללא כל מגע, רק כיוון הידיים בתנועות, סובב את הטיל
בחזרה למקום ממנו יצא, עוד דבר שאפשר לי דימיוני הוא לראות שכל
זה נצפה על ידי כלי התקשורת לוויני ומעובר לכל העולם בשידור
חי. הטיל שחוזר למקום שממנו יצא, קובר את כל מדינת אירן עמוק
עמוק, הכי עמוק שאפשר. ואותו אדם מוריד את ראשו וחוזר
למימידיו. הוא מתחיל את נאומו באומרו, גם את הנשמות הללו נצטרך
להעלות מן המעמקים.
כאשר כמעט כל האנושות עדה למחזות הפלאים, עומד האיש מול כלי
התקשורת ומדבר, שפתו ברורה כיום שמש, זו לא השפה שאני מכיר כל
חיי, אבל היא ברורה לי כמו שפת אם, ואיתי האמונה שכל אדם אחר
וכל חי על הכדור יכול להבין גם את דברי האיש הזה, הוא מפציר
ואומר, הרבה עבודה לפנינו,
על כולנו לעבוד קשה ומהר,
בזמן הקרוב תוכלו לראות ולחוש כי המקום בו אתם חיים גן עדן
הוא, המקום שבין שמים למים, בעורכם תרגישו שלמים, אף לא פגם
אחד, מן הפצעון הקטן ביותר ועד לאיבר חסר לא יהיה דבר חיצוני
אחד בכם אשר יאכזבכם , גופכם מושלם יהיה, וכל אשר תראו בעיניכם
יפה יהיה, גם גופכם מהבהב יהיה כי לא לגמרי יהיה לפעמים תוכלו
להרגיש כי אתם והאויר אחד, ואז תתחיל משימתכם, לאטלאט תקלטו את
עולמכם החדש ומהר מאוד תרגישו בחסרונם של יקירכם שנפטרו מכם או
אבדו מכם,
על כל משפחה תהיה האחריות למצוא את אילן היוחסין שלה עד
לראשיתו של עולם, בזה יושקע כל כוחכם, לא תצטרכו ללכת לעבוד,
מזון וכל טוב ושפע יהיה על שולחנכם כל זמן שתחפצו בכך כי בגן
עדן
אתם, כל שם שתזכרו תוכלו להעלות מהמעמקים אל גן העדן בו אתם
חיים, אם תצליחו להעלות את רב הנשמות לגן העדן יפתחו השמיים
וכל נשמה תוכל להיות לה לכוכב, ועל כל כוכב תוכל להקים כל נשמה
עולם משלה והאנשים ישלטו בממלכת הכוכבים ויוכלו לחיות על כוכבם
או לטייל בכל הכוכבים ולחיות את כל העולמות.
כי הרי כל נשמה עולם בפני עצמה היא.