הנך מוזמן לדו קרב
השעה: 02:00
המקום: המיטה שלך
המוזמנים: אתה והפחד.

מנסה להירדם
הבטחת לעצמך שהיום תצליח לישון.
ספרת 16 כבשים
שוב ושוב... (לפחות אתה מצליח להצחיק את עצמך)
די! תחשוב רק על דברים טובים,
על היום הולדת בגן כשהיית בן 5
כשגלית הילדה הכי חמודה בגן
אמרה שהיא מאחלת לך שתהיה חייל גדול וגיבור
(היא הפכה לפרחה כבר בסוף היסודי ואתה נהיית לשקמיסט... אבל די
, תעצור את המחשבות האלו)
ועל הנשיקה הראשונה אז בקומזיץ, באמת או חובה, כשדלית בחרה
אותך מכל הבנים..
אז מה אם אתה כבר בן 29 ועדיין מחפש את עצמך.
הגיל זה לא מה שקובע, אתה עוד ילד, ואולי בעצם לעולם תישאר
כזה, מה רע? לעולם לא תזדקן, אתה תראה את כולם נכנסים אט אט
לעולם המפחיד הזה ואתה - אתה תמיד תישאר לצד פיטר פן, לא
תוותר.
המכתבים של הבנק נערמים אט אט על השולחן שלך - אתה מביט בהם
והם בך, אין לך באמת מושג מה אתה אמור לעשות איתם.
אתה כבר במינוס מטורף, וההוצאות רק גדלות וגדלות..
אז שימשיכו לכתוב,
בכל מקרה אין לך מה יעקלו, חוץ מקופסת שימורים של טונה ופיצה
קפואה..
אולי תתקשר לחגית? היא בטוח ערה, תתקשר תתנצל על מה שקרה
שלשום, תסביר שהיית קצת שיכור ואמרת שטויות ושלא התכוונת, אבל
רק המחשבה על שרשרת האירועים אחר כך מעבירה בך רעד של חלחלה.
הבעיה היא שכן התכוונת... אתה לא רוצה דביקות, נשיקות בבוקר,
כפיות וארוחות עם ההורים.
רוצה חופש, אבל גם ביחד , פשוט שיגיע מתי שמתאים..
מה תעשה כשתהיה גדול?
אולי תהיה גנן, לא כזה שעובד בגינה , כזה שבאמת עובד עם ילדים,
פתאום אתה מתגעגע לגילה האחיינית של אחותך, היא ישנה כבר...
בטוח. טוב, מחר...
אולי אסטרונאוט - אתה מתחיל לדמיין  חללית אדומה וענקית שיוצאת
מכדור הארץ שהופך קטן קטן, ומשאיר אחריך את גלית, את שולה
הגננת, את חגית עם ההורים שלה...
אתה רואה איך הפיצה שומרת לך אמונים ובורחת מהבנק שמנסה לגנוב
לך אותה... ואט אט אתה מתמזג בכוכבים...
זהו אף אחד לא יוכל לתפוס אותך עכשיו...

              עד מחר.