אוויר הרים עישון ומדרגות
אפור כזה אבל צבעים פולשים של קיץ שמש
שמש מדרגות זיעה ושמש
איזה יופי.
עץ אחד נמשך שם
האוטובוס עוד יעבור בו בקצה
וגם תמונה ביד עכשיו
נייר מבריק יולד פנים וגוף
ואיש אחד נורא יפה עובר בנשימה.
בין הספות שיחה, דעות מעל שולחן וריב
דלת מאחור, ריצה,
בורחת למילים,
לאותיות שלי, רחוב ועט כחול.
הבחילה הזאת יושבת בחזה.
לאן עכשיו בחילה,
לאן מילים, זיעה.
השמש כבר מזמן שקעה- חושך, אור כתום של פנסים ועיר,
איזה יופי.
אחר כך מדרכה בתחת
ודמעות-זיעה כאילו אור פנס ממכונית עוברת הוא צל של שמש ממחר
היום
וחתול וקוץ ואבן ושמלה עלי לבן
ואיש שותק חוצה ואישה אחת רוצה אומרת איפה אתה חן? |
