זהר גביש / הדאגה צימצמה טווח |
היה זה למחר
והמחר התארך לו.
אם פעם מצאתי
את עצמי מרוצה
היה זה כי עבר.
ובאו ימים מנמיכים
היה נראה כי הסיכוי כאן קטן
ואף שנים בנכר לא הביאו
את אותה רגיעה עם הזמן
ואז התמלאה הסאה
והנפש שקטה
ליבי התארך ויצא
אל אותה אהובה בתלתל
גם מצוות רבייה נתנה מנחתה
והזמן נעלם
אך אחר רגיעה
ניתן כאן ניתן
את אותה רגיעה שיוחלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|