מרגיש שאני צריך לשמוע תו
בעולמי המורכב  
אני חרש לסביבה שחושבת
שהיא אוהדת, מסובכת
מחפש בכל פינה את העיפרון ואת הדמיון
אני מחפש בכל פינה את המנגינה
מחפש בכל פינה את הפזמון ואת האמונה
ומה שאני מוצא זה רק שירים מתוך מגירה סגורה
רוצה פתוח אותה לעולם הגדול
אבל משהו עוצר וזה חסר

לא פותחים את הראש
לא חוצפנים ולא מעזים
הם שנשארים מקובעים למתרחש
הולכים בתלם בדרך של המקובל
ולא מנסים למצוא את המזל
להגיד אולי פה אני אצליח
הם לא אומרים כי הם פוחדים
נשארים כפופים לנהלים
(ואולי הם צודקים כי ככה זה טוב?)
אבל אני לא כזה
רוצה להיות אדם שונה
רוצה להיות, להרגיש שאני פה,
רוצה לצאת לכולם הגדול, רוצה לפרוץ גבולות
רוצה להיפתח למשהו חדש ומקורי ואינטימי
רק תתנו לי לא להיות במסגרת מטומטמת
אבל היא עוצרת וזה חסר לי

אז קרו דברים שלא יכולתי לכתוב
וקרו דברים שאני לא יכולתי לחשוב
המסגרת הרסה אותי לחלוטין
הייתה לי הרגשה שאולי אני אתגבר
ובאמת התגברתי וחזרתי לכתוב
אבל מה זה טוב
שאולי אני עדיין יחסית מרובע
פועל לפי הנהלים ולפי מה שנקבע  
זה מסגרת שאי אפשר לשנות אותה
היא יכולה לשנות אותך לצערך

אז רוצה להרגיש חופשי
ולכתוב מקרוב