סיון דניאל צפריר / שוב מחכה |
שזה יהיה אתה
שדופק בדלת,
שמתקשר.
שוב אני מחכה,
שהלילה הזה ייגמר,
שתשכב לידי
וזה לא יתקרר.
ואמרתי לך פעם,
שנמאס לי לחכות.
שאני לא רוצה להיות זאת
שתיפול עד הקצה,
ותמיד תנסה,
להיות.
שוב אני חולמת,
שאני לא לבד
ובעצם חם,
אבל לא.
שוב אני מדברת,
אל עצמי ולקירות
ולכל האחרות,
שאני בטוחה שהיית.
ואמרתי לך פעם,
שנמאס לי לחכות.
שאני לא רוצה להיות זאת
שתיפול עד הקצה,
ותמיד תנסה,
להיות.
ובכל זאת אני כאן,
בקצה של הדרך
כמו שוב בהתחלה,
לאן מוביל הסוף?
(29.07.2006)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|