דמעה שלא נשלטת עוד, אי שקט חוסר מנוחה
ההרגשה כאן מעורבת של סוף והתחלה
עכשיו חלפה הסערה שבלבבה התחוללה
עולם עצור! רוצה לרדת עד בוא החשיכה
שוב כאן התזמורת מנגנת
שוב את אותו הולס העתיק
שוב לקצבו היא כאן רוקדת
סובב המחול וסובב גם יום אתמול
בין שינה לערנות באזור הדמדומים
בין שפיות לשיגעון וערפול החושים
השעון עמד מלכת כאן תמיד אחרי חצות
ועם אשמורת ראשונה קץ לחלומות
שוב...
יש רגעים שתיקה מופרת והאמת יוצאת לאור
בם מעצורי הנפש, אינם בולמים בזמן נכון
אושר בא לשבריר שנייה, כבועה הוא מתנפץ
אין גבול בין מותר לאסור, אין שליטה כאן על הלב
שוב...
בחסדי האור, הצל, המסתנן לכאן, אכן
ברגע של חולשה אחת היא תושיט היד
את כל יופי העולם היא תגיש לך כשי
ארוז עטוף דמעות, של אושר ותקווה
שוב...
רוקדת, אותך היא עוד אוהבת
רוקמת, חולמת, מתייסרת
עולם עצור!
(רוצה לרדת ולהיות שוב כאן!)
פברואר 1993 - דצמבר 2007
השיר מאוד מבקש לחן, תודה בשמו... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.