פתחתי את דלת דירתה באיטיות... פוסע פנימה בצעדים איטיים
ומחושבים. מודע להתרגשותה ולציפייתה.
ראיתי אותה מחכה לי כמו שהוריתי לה - עירומה, כורעת על ברכיה,
גבה אל הדלת.
כמה יפה היא... שערה גולש על כתפיה המושלמות, עורה לבן
ובוהק... ישבנה עגלגל ומזמין.
מלאך.
הסתובבתי ונעלתי את דלת הדירה, ופסעתי לכיוונה. הסשן הראשון
שלנו... ואני מתרגש כמוה.
לפתע משהו תפס את תשומת ליבי. הייתה זו דמותי במראה הגדולה
הממוקמת בכניסה לדירה.
עצרתי והבטתי מהופנט בדמותי המושלמת שנשקפה.
החולצה השחורה הייתה צמודה ודבוקה לגופי השרירי... שרירי ידיי
המשורגים השתרכו להם בהרמוניה מושלמת לאורך הזרועות השזופות
שלי. מכנס הויניל הצמוד הדגיש היטב את החבילה הענקית ששכבה לה
שם.
העברתי את אצבעותיי בתוך שערי השופע, הישג מכובד ביותר
לגבר-גבר בגילי. לפתע קלטו עיני משהו בוהק... נשימתי נעצרה
בחשש... האם זה יכול להיות...?

אכן. שערה לבנה.

הלום קרב, התחלתי לפשפש בכיסי מכנס הויניל שלי. איזה מזל שאני
לא יוצא מהבית בלי הפינצטה. מיד כיוונתי את הפינצטה לעבר האויב
המר, והשערה הסוררת נתלשה. זעקת כאב קלה בקעה מפי.
עיסיתי מעט את קרקפתי הדואבת, והמשכתי לחפש עוד שערות לבנות.
לאחר כחצי שעה בהם תרתי אחר שערות לבנות בכל גופי (החלקים שאני
מגיע אליהם, בכל אופן) נרגעתי. זהו. האיום המיידי הוסר, ניתן
להוריד את רמת הכוננות! נשמתי לרווחה, וליטפתי את חזי השרירי.
אחחח איזה יפה אני. איזו ברת מזל היא! ליפול בידיים של דום כה
מושלם!
לאחר שמאסתי להביט בדמותי מקדימה, הסתובבתי והבטתי בעצמי
בפרופיל.
איזו בטן שטוחה! ואילו ריבועים! אין עלי. כוסון על אמיתי! אני
פשוט לא מבין איך לא פונים אלי מפיקי טלנובלות בבקשה שאשתתף
שם. בקלות יכולתי להיות יהודה לוי הבא.
הפסד כולו שלהם... הם לא מבינים מה זה להעביר יד על העור החלק
המושלם שלי, להביט בחיוך שלי עם שיניי הלבנות המדהימות...
בעצם, כשאני חושב על זה... קטן עלי טלנובלות ישראליות. אני
צריך לשאוף להוליווד. כן!!! הוליווד... שם יודעים להעריך גבר
עם מראה מושלם כשלי...

שיט. עכשיו אני מה-זה-מחורמן.

הבטתי לכיוונה. ראיתי שהיא נרדמה לה על השטיח בסלון.
נמלאתי אושר ומהר נכנסתי לשירותים והבאתי ביד.

נראה לי שאני מאוהב.