[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אתם אולי לא יודעים אבל לפני כמה שנים, באיזה יער נידח במדינת
עולם רביעית, היה ארמון. ולא סתם ארמון. ארמון עם נסיכים
ונסיכות ומלך ומלכה ומשרתים. וגם צפרדע אחת, ירוקה, הייתה
בארמון הזה. טוב, לא בדיוק בארמון, אבל קרוב. בחצר.
אתם בטח חושבים שאם צפרדע חיה ליד ארמון, חייבים ליהיות לה
חיים טובים, עד כמה שחיים של צפרדע יכולים להיות טובים. אבל
היא הייתה מעדיפה לחיות במקום אחר. אגם אולי. איזור עם הרבה
מים ועוד צפרדעים, שיהיו לה חברים. היא לא אוהבת להיות לבד. אף
אחד לא אוהב.
הצפרדע הייתה די בודדה במשך הרבה מאוד שנים, עד שיום אחד היא
ראתה את אחת הנסיכות שחיות בארמון בוכה מתחת לעץ בחצר. היא קצת
ריחמה עליה, אז היא ניגשה לדבר איתה. הנסיכה הייתה מאוד נחמדה,
והיא חשבה שגם הצפרדע הייתה נחמדה. הרבה מאוד ימים הן העבירו
ככה, מתחת לעץ, כשכל אחת בוכה בתורה-וכל אחת מנחמת בתורה. הן
נהפכו לחברות. קשרים מדהימים נוצרים לפעמים מתוך אלתור, כשאין
לאף אחד אף אחד אחר.
"כל מה שאי פעם רציתי הוא קצת חיבה, שלמישהו יהיה אכפת ממני.
את יודעת שאף פעם אף אחד אפילו לא נישק אותי"? אמרה הנסיכה
לצפרדע ברגע לא משמעותי שעתיד היה להשפיע על כל המדינה הנידחת
שמקיפה את היער שמקיף את הארמון שקרוב לחצר שבתוכה ישבו, אחת
ליד השנייה, נסיכה אומללה וצפרדע טובת לב. הצפרדע חשבה שהנסיכה
נראית נחמד, אבל היא לא נמשכה אליה בשום צורה. ובכל זאת, בגלל
שהיא באמת הייתה חשובה לה, היא אזרה אומץ, דחקה הצידה את
הגועל, ונישקה אותה.
אם זאת הייתה אגדת ילדים, כנראה שהצפרדע הייתה הופכת לנסיך.
במקום זה מי שהפכה לנסיך הייתה דווקא הנסיכה. "תודה לך, צפרדע"
אמר הנסיך, והלך.
עבר שבוע, עברו שבועיים, עברו שלושה. לצפרדע עדיין לא יצא לדבר
עם הנסיך. אבל היא ראתה אותו, הוא היה מאושר. והוא שכח אותה,
את הצפרדע שגרמה לו להפוך מנסיכה חסרת תועלת לנסיך יפה-תואר.
"בחיי", הייתה חושבת לעצמה הצפרדע בזמן שהיא מנסה לצוד את
עיניו, "כמה שהוא יפה- תואר".
אחרי כמה שנים הנסיך החליט, כמו הרבה נערים כשהם מגיעים לשלב
כלשהו בחייהם, להרוג את אביו. המלך.
אז המלך מת, והנסיך החליף את מקומו. הוא החליט לפטר את כל מי
שמירר את חייו בתקופה שבו עוד היה נסיכה.
הרבה משרתים איבדו את עבודתם. טבחים, מנקים, ומי לא. הוא זכר
את כל האנשים המשמעותיים בתקופה הקודרת ההיא של חייו. כל
האנשים שהרסו לו אותה. ורק את הצפרדע לא זכר.
היא קצת נעלבה, הצפרדע. ההיגיון אמר לה לא לקחת ללב, הרי עכשיו
הוא מלך והיא בסך הכול צפרדע. המצפון צחק עליה, קרא לה
אגואיסטית, אמר שהיא תופסת תחת. אבל זה לא הפריע לה להיעלב.
מתישהו, במשך השנה הזאת, נעשה המלך חולה. כולם חשבו שהוא עומד
למות. אבל אז אחותו הקטנה, אחת הנסיכות שחיו בארמון, שמעה על
תרופת פלא למחלה הנוראית ההיא. נשיקה של צפרדע.
אז היא הביאה את הצפרדע שתנשק את אחיה. היא לא הייתה רעה,
הנסיכה הזאת, ולא עשתה דווקא. היא לא ידעה על הסיפור שהיה בין
אחיה (אחותה, בתקופה ההיא) לבין הצפרדע. וגם אם הייתה יודעת
-הצפרדע המסוימת הזאת הייתה הצפרדע היחידה בחצר, ולא היה לה כל
כך חשק לצאת לחפש מחוץ לתחומי הארמון.
בדרך הנסיכה הסבירה לצפרדע את המצב. הצפרדע החליטה שאם היא
תציל את המלך, עוד פעם, הוא כבר לא יוכל להתעלם ממנה. היא
הייתה תמימה, הצפרדע. משוכנעת שאחרי הנשיקה הזאת המלך ישא אותה
לאישה.
כשהיא הביטה בו, חיוור, חלש, שוכב על המיטה בחוסר עונים מעורר
חלחלה, הוא כבר לא נראה לה יפה-תואר, כמו קודם. היא לא רצתה
להתחתן איתו יותר. היא רק רצתה להציל אותה, את הנסיכה, זאת
שבכתה באותו יום שאף אחד לא רוצה לנשק אותה. היא הייתה בסך
הכול צפרדע נאמנה שרוצה לעזור לחברתה הטובה.
אז היא אזרה אומץ, דחקה הצידה את הגועל, ונישקה אותו.
המלך החלים והצפרדע הפכה לבן אדם. מוזיקאי, ליתר דיוק.
והמוזיקאי הזה, כמו הרבה מאוד מוזיקאים אחרים, רצה עבודה.
ואחרי שעזר ככה למלך, הוא חשב שמגיעה לו עבודה בארמון. כולם
חשבו ככה. כולם, חוץ מהמלך. הוא אמר שהוא חוצפן, ושיסתלק לו
מהממלכה. אז הוא הסתלק.
המוזיקאי היה דווקא די טוב. הוא שר שירי מחאה נגד המלוכה. המון
אנשים הקשיבו לו - גם בגלל שהוא באמת היה מוכשר, וגם בגלל שהוא
צדק. יש שיגידו שהמרד הגדול שבעקבותיו המלך נרצח פרץ בזכות
השירים שלו. יש גם שיגידו שלא. אבל בסופו של דבר, אלה אותם
אנשים שזלזלו בנסיכה בגלל שהיא הייתה בת. והוא אף פעם לא אהב
את האנשים האלה. הם מיררו לחברה הכי טובה שלו את החיים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יופרטו שגיאות
הכתיב לאלתר!
ויפה שגיאה אחת
קודם!





ם. ףץךן, פועלו
של אבשלום קור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/8/07 0:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הגר שרעבי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה