ולאהובתי היו שמיים
כרקיעי מסך כחולים
ועורה בהק לאור הלבנה
על כרי הדשא המוריקים.
גלי שמלתה רשרשו ברוח הקיץ
את גאון הנחל הזורם
כמשך סערה על פני העשב
כצל חולף על פני הגבהות.
והיה הערב זוהר בכוכביו
את צליל ריקודינו החרישי
יחפים על הדשא הלח
לוגמים את מי החיים.
עיניה בהו בקרבי
את צורות הזמן הכלה
לצירופי אותיות סדורים
לקשת צבעונית של אורות. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.