|
זוֹרֵם בֵּין הֲמוֹנִים בְּתוֹךְ הַמִּנְהָרוֹת
חוֹלֵף עַל מַדְרֵגוֹת נָעוֹת
מַבִּיט עַל שָׁמַיִם מִבֶּטוֹן יָצוּק
קוֹנְסְטְרוּקְצְיוֹת פְּלָדָה בִּמְקוֹם עֲנָנִים
אֵין סִבָּה לְהַמְתִּין לְגֶשֶׁם
עָפָר בָּא וְשָׁב מִצְּדָדָיו
עָפָר נוֹפֵל עַל פָּנָיו
עָפָר חִוֵּר בְּרָצִיף
עוֹמֵד מוּאָר בְּאוֹרוֹת נֵאוֹן
מְחַכֶּה לָרַכֶּבֶת שֶׁתָּגִיחַ
לַדְּלָתוֹת שֶׁתִּפָּתַחְנָה בְּאַחַת
נִזְהַר לֹא לַעֲמֹד קָרוֹב מִדַּי
(רַק לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים מִישֶׁהוּ קָפַץ)
מַבִּיט אֶל הַחֹר הַשָּׁחֹר
הַלֹּעַ הַפָּעוּר לִרְוָחָה
וּמִתְאַפֵּק.
ניו יורק |
|
בהיותי נער צעיר
לימים מתה עלי
אימי. אבל ככל
שעובר הזמן היא
פחות ופחות
סובלת אותי.
חרגול בטיזר
מתוך המונולוג
האינטרוספקטיבי
אורבאני שלו,
"מדוע אני מיוחד
ואתם לא" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.