העיניים נעצמות מעצמן אבל לישון זה הדבר האחרון שמתחשק לי
עכשיו.
יש לי הרגשה כלכך ברורה ובטוחה שאם אלך לישון עכשיו אני פשוט
אשתגע. כי מה הטעם בללכת לישון ולהתעורר בתוך אתמול ושלשום
ומחר ומחרתיים ובטח גם עוד שנה ואפילו שנתיים.
הוא בטח מסתכל עלינו וצוחק.
סכ"ה בני אדם וזה הפך למכונות, ביניינים, מסגרות, גבולות ועשן
כלכך הרבה עשן וצפיפות ומחנק.
הוא בטוח מסתכל עלינו וצוחק.
ויותר מכולם הוא מסתכל עליי עכשיו ומתגלגל מצחוק, צחוק כלכך
חזק שניצוצות מתפוצצים וסערות מתחוללות.
אני פשוט מפספסת את כל סימני האזהרה שהגוף שלי זורק בפני, יורד
על ברכיו ומתחנן בפני, בוכה ומתאבל וכותב הספדים על מותי
המתקרב.
יש לי כמויות מסחריות של קפאין ואלכוהול, ניקוטין והשד יודע מה
בצינורות ושדים בתוך הראש. וכלכך מעט שעות שינה ומזון בסיסי
שאפילו הוא עצמו תוהה איך לעזאזל אני עדיין עומדת על הרגליים.
ות'אמת שגם אותי זה קצת מצחיק.
איך אני מתעוררת מהחלומות שלי עייפה כאילו איזה גל שחור סוחף
ומטביע אותי.
אני חולמת על כל הדברים שאני באמת רוצה לומר - ההפך הגמור ממה
שיוצא לי מהפה.
אני חולמת על הרגע שיצא ממני משהו טוב באמת. או שמישהו יוציא
ממני משהו טוב באמת.
אני חולמת על כך שאני רוצה שהחיים שלי יתנהלו כמו בסרטים, והכל
יסתדר על הצד הכי טוב בסופו של דבר.
אני מנסה לבכות ולא מצליחה, אני שוכבת ובוהה בתיקרה, בטלויזיה,
בחלון ובמראה - הכל נראה אותו הדבר. או שאני פשוט לא יודעת
להסתכל?!
אבל אני שומעת אותם
ופתאום אני מגלה שהם הדבר היחידי שמעורר בי איזשהו רגש:
אני מרגישה את הזיעה בקול שלו, את הליכלוך בגיטרה והאבק
שבתופים.
המילים נכנסות לך לראש אבל המוזיקה, המוזיקה נכנסת ישירות אל
תוך הלב.

ואז הם מגיעים, כמו שהם יגיעו עוד כמה שניות..
הם מסתכלים עליי כאילו אני איזה מוצר בתצוגה, כאילו אני איזה
ניסוי כושל והם אומרים לי שהם רוצים לעזור, שזו רק תקופה
שתעבור ואני חושבת
"לעזאזל,
זה בדיוק מה שאנשים אומרים כשאין להם מה לומר.
כשאין להם פיתרון או
מילים שיעודדו אותך או
יעזרו לך."
נמאס לי לשמוע את אותם משפטים בנאליים.
נמאס לי לשמוע את אותו טקסק קבוע.
רוב האנשים נפצעים - שמים פלסטר וממשיכים בחיים,
אני - אני נפצעת וממשיכה לדמם.
נראה כאילו כלום לא יכול להציל אותי עכשיו. הכתיבה לא תציל
אותי עכשיו.
בהדרגה ואז בפתאומיות. אין לי פיתרון פשוט מזה.
העיניים נעצמות מעצמן אבל למה, למה לעזאזל אני לא מצליחה
לישון?