מילים:
כשאני בא אליה
אני משאיר את האינטיליגנציה
ליד הדלת.
השיטה כאן היא אחרת-
אין מקום להרהורים
אין מה להתחיל לכתוב שירים.
היא שרה לעצמה,
בזיופים,
שהשכנים קוראים למשטרה.
היא אומרת לי לה לה לה לה לה...
כשאני יוצא איתה,
אני משאיר את הקירבה
ליום אחר.
השירה כאן היא אחרת:
יש רק דרכים,
ונגיעות רכות של פרפרים...
ואז אנחנו,
נעצרים.
מכר שלה תועה באפילה.
אבל אצלה
אין מקום לתהיות,
יש רק שניה:
לה לה לה לה
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.