[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עדי אופטמיסטיק
/
לצאת מהקווים

11.4.04

סתיו צובעת דוב פנדה בחוברת הצביעה שקניתי לה. טוב, לא ממש
קניתי לה, אלא מצאתי אותה בין כל הדברים המוזרים שהיו על השידה
שלי תוך כדי ניקיון הפסח הפרטי שלי, אבל בשבילה זה אותו הדבר.
היא צובעת. היא כל-כך משתדלת שלא לצאת מהקווים, כאילו שזה הדבר
הכי חשוב בעולם. כל פעם כשהיא סוטה טיפה מהציור המשורטט, היא
עושה פרצוף כועס שמצחיק אותי נורא.
"מה קרה?" אני שואלת. "יצאתי מהקווים!" היא עונה בקול צרוד.
"לא נורא. מותר לצאת מהקווים, לפעמים", אני אומרת, בחיוך,
ומנשקת אותה. אני אוהבת את סתיו. נדמה לי, שהיא גם אוהבת
אותי.
"לא נכון!" היא אומרת אחרי כמה שניות של שקט והצצה בציור,
"זה מכוער כשיוצאים מהקווים!"
ואני שותקת.

אתמול חברים העירו לי שיש לי שקיות מתחת לעיניים. רוני אמר שהן
סגולות, ושזה מגניב. הוצאתי את המראה השחורה הקטנה שלי מהתיק,
ושמתי לב שהיא נשברה. קצת. בצד שמאל למעלה היא שבורה. אבל זה
לא נורא. אפשר להסתדר ואפשר עדיין להביט בה.
"אוי לא!", רוי אמרה פתאום, "יהיו לך 7 שנים רעות!"
"מה, את אשכרה מאמינה בזה?" תמר שאלה וצחקה.
"האמת היא שכן", היא ענתה.
תוך כדי שהן ניהלו דיון סוער על אמונות תפלות והאם הן אמיתיות
או לא, אני הבטתי במראה וראיתי שבאמת יש לי שקיות גדולות מתחת
לעיניים.
"היי! הן באמת סגולות! איזו מגניבה אני!" אמרתי לרוני וצחקנו.
גם השקיות שלי צחקו.

סתיו אומרת שיש לי חיבוק של דובי. אני שואלת אותה כל פעם מחדש
מה זאת אומרת, והיא עונה שזה חיבוק גדול כמו של דוב.
אני שואלת אותה איך היא יודעת איך דוב מחבק, אז בעיניים נוצצות
מתמימות מקסימה היא אומרת שהיא לא יודעת, אבל שהיא פעם חלמה על
דובים סגולים שמחבקים אותה.
היא אומרת סגול ואני מיד נזכרת ברוני, ובשקיות הסגולות שלי,
ומחייכת.
אני שואלת אותה איזה צבע היא הכי אוהבת בעולם, והיא אומרת
שורוד. ואדום. וגם סגול וכתום וירוק. וצהוב ולבן. ושחור. אה,
וגם כחול היא אוהבת לפעמים.
אני צוחקת. גם היא. היא ממשיכה לצבוע את דוב הפנדה בשלל צבעי
הקשת. דוב פנדה צבעוני.

היא כל-כך משתדלת שלא לצאת מהקווים,
ואני...? אני כל-כך משתדלת שכן.
היא צובעת דוב פנדה בשלל צבעים,
ואני וודאי אצבע אותו כמו דוב פנדה אמיתי - שחור, ולבן.
היא מציירת קו של דשא וקו של שמים
ואני כבר לא מציירת כמעט.

המראה שלי שבורה קצת בצד שמאל, כמו שהלב שלי שבור קצת, לפעמים.
אבל זה לא נורא. אפשר להסתדר ואפשר עדיין לגעת בו.
אני רוצה להאמין באמונות שהן שלי,
אני רוצה ללמוד איך להיאחז בהן בימים סגריריים,
אני רוצה שיעשו לי פרצופים כועסים שיעשו לי לצחוק,
ואני רוצה גם שהשקיות שלי בעיניים ייעלמו. שאני לא אהיה עייפה
יותר.

אני רוצה לצאת מהקווים מבלי לחשוב שזה מכוער,
והכי, הכי אני רוצה,
שמישהו יחבק אותי חיבוק של דוב סגול
אפילו שאף פעם דוב סגול לא חיבק אותי.

הוקוס פוקוס
הברה קדברה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יאללה אנשים,
הטבע קורא לי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/7/07 18:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי אופטמיסטיק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה